ת"צ 45354-02-18 הירשפלד נ' Traveljigsaw limited

אולי יעניין אותך גם

תניית ברירת הדין של המשיבה עמומה ומופיעה תחת כותרת לא רלבנטית (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת איריס רבינוביץ ברון):

העובדות: החלטה בשאלת הדין החל. המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה - חברה אנגלית המפעילה את האתר Rentalcars.com. האתר מאפשר למשתמשים מרחבי העולם לצפות באפשרויות השכרת רכב במדינות רבות. האתר נגיש גם בעברית והמשיבה "מתווכת" בין המשתמש לחברת ההשכרה. עניין התובענה במצבים בהם הרכבים שהזמינו לקוחות המשיבה לא סופקו בשל איחור באיסופם. בקשת המשיבה לביטול היתר ההמצאה שניתן למבקש נדחתה על-ידי ביהמ"ש. בקשת האישור התבססה על הדין הישראלי. המשיבה טענה כי הדין החל הוא הדין האנגלי וזאת בהתבסס על תניית ברירת הדין בתנאי השימוש שלה והלכת בן חמו [רע"א 5860/16]. בתיק הוגשה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

נפסק: על מנת שתניית ברירת דין תהיה מחייבת על הנוסח שלה להיות ברור [עניין אשל - רע"א 8160/20]. ניסוח התנייה בעברית אינו ברור. אין מדובר בניסוח שמשמעותו ברורה לאדם המבקש להתקשר עם המשיבה לצורך שכירת רכב. ככל שהמשיבה ביקשה להחיל על ההתקשרות בין הצדדים את הדין האנגלי, היה עליה לכתוב מפורשות כי על החוזה חל הדין האנגלי, אולם היא לא עשתה כן. שעה שהתנייה נוסחה על ידי המשיבה, כל אי בהירות בתנייה נזקפת לחובתה, בהתאם לכלל של פרשנות כנגד המנסח. זאת, בפרט כאשר מדובר בתניה בחוזה אחיד. מעבר לכך, על מנת לקבוע כי התנייה מחייבת, יש צורך לקבוע כי אכן הייתה הסכמה של הצדדים לתחולתה. מדובר בתנייה המופיעה בתנאים כלליים שההפניה אליהם היא באמצעות קישור. גם אם לשיטת המשיבה הלקוח מחויב לאשר את התנאים הכלליים בתהליך ההזמנה, הרי שהתניה מופיעה תחת כותרת "משוב לקוחות" - כותרת שאינה מתאימה ואינה מלמדת כי בפרק זה נכלל הסעיף העוסק בברירת הדין. כאשר מביאים בחשבון את השילוב של העמימות הלשונית והימצאות התניה תחת כותרת של "משוב לקוחות" בתנאים הכלליים, לא ניתן לראות בתניה משום תניית ברירת דין מחייבת המחילה על החוזה את דין אנגליה.

גם אם מדובר היה בתנייה ברורה וגלויה, המחילה את הדין האנגלי, היה מקום לבחון את תוקפה, לאור הוראות חוק החוזים האחידים. ניתן לפרש את חוק החוזים האחידים כחל ביחס לחוזה שבין המבקש למשיבה וזאת שעה שהמשיבה מפעילה אתר בשפה העברית תוך הצגת מחיר בשקלים. אמנם המשיבה, שטוענת כי יש להחיל את הדין האנגלי, טוענת כי היא חברה אנגלית, שעליה לפעול לפי דיני אנגליה וכי היא מקשרת בין הלקוח לבין 900 חברות השכרת רכב מרחבי העולם. עם זאת, אנו עוסקים בהתקשרות בין המבקש למשיבה. המשיבה מפעילה אתר המספק שירות לצרכנים במדינות שונות ובכלל זאת מכוון לצרכנים ישראלים. משעה שמקום המושב של הצרכן הוא בישראל, כאשר ההזמנה בוצעה מישראל באתר שיש לו ממשק בעברית וניתן אף לסבור כי החוזה נכרת בישראל, ובשים לב למשקל שראוי לתת בנסיבות אלו לדין מקום המושב של הצרכן, המסקנה היא כי הדין בעל הקשר הקרוב ביותר לחוזה בין המבקש למשיבה הוא דין ישראל.