ת"א 18326-05-18 פלונית נ' שוורץ ואח'

אולי יעניין אותך גם

קוסמטיקאית תפצה מטופלת לאחר שהעבירה תמונות מביכות שלה לאחרים (פסק-דין, שלום רחובות, השופט ישראל פת):

העובדות: תביעה לפיצוי בטענה כי הנתבעות הפיצו תמונות מביכות של התובעת, שלא כדין, בניגוד להנחייתה המפורשת, תוך פגיעה בפרטיותה ועוד. התובעת סובלת ממחלת אקנה חמורה. הנתבעת 1 היא קוסמטיקאית שטיפלה בתובעת. בפגישתן הראשונה ביקשה הנתבעת 1 לצלם את התובעת כדי לעקוב אחר הצלחת הטיפול בה. התובעת סירבה תחילה, אך הנתבעת 1 הבהירה לה כי לא תעשה בתמונות כל שימוש וכי הן מיועדות לעיניה בלבד. הנתבעת 2 היא אשת מכירות של הנתבעת 3, חברה המשווקת מוצרים קוסמטיים. הנתבעת 2 מפעילה קבוצת WhatsApp שבה חברות לקוחות וקוסמטיקאיות. הנתבעת 1 העבירה לנתבעת 2 את תמונות התובעת לפני הטיפול ולאחריו. הנתבעת 2 פרסמה את התמונות בקבוצה, לטענתה באישור הנתבעת 1. התמונות הוסרו כעבור כיום, לאחר שנודע לתובעת על פרסומן באמצעות צד שלישי שנחשף להן בקבוצה.

נפסק: בפרסום תמונות התובעת יש לראות כפגיעה בה באופן שעלול לבזות ולהשפיל אותה, בניגוד להוראת סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. היתה הסכמה בעל פה בין התובעת לבין הנתבעת 1 באשר לאיסור פרסום תמונת התובעת, ולפיכך מדובר בהפרה של סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות. טענת התובעת כי הסתגרה בחדרה אחרי האירוע ויצאה אך ורק ללימודים ולא לשום אירוע חברתי אינן הולמות את המציאות. הנתבעת 1 שלחה את התמונות לנתבעת 2 מתוך רצון לשתף את הנתבעת 2 בהצלחתה בטיפול בתובעת באמצעות המכשיר של הנתבעת 2, למרות שהתובעת אסרה עליה להעביר את התמונות לצד ג'. הנתבעת 1 לא אמרה לנתבעת 2 כי נאסר עליה להפיץ את התמונות. יש להחיל על התנהלות הנתבעת 2 את הגנת תום הלב (סעיף 18(2) לחוק הגנת הפרטיות), באשר לא היתה ולא היתה אמורה לדעת כי היא פועלת תוך כדי פגיעה בפרטיות, שכן היא פרסמה את התמונות רק לאחר קבלת אישור מפורש מהנתבעת 1. הפרסום שהפיצה הנתבעת 2 לא חרג מגבול הסביר, לא נעשה במידה גדולה מהנחוץ או תוך הפרת כללים של אתיקה מקצועית. הנתבעות 2-3 עשו ככל שביכולתן על מנת לרצות את התובעת, לבוא לקראתה, לפצותה, לקבוע פגישה עימה, פגישה שאליה לא התייצבה. הנתבעת 1 אינה חוסה תחת הגנת תום הלב ויש לחייבה עבור הפגיעה בפרטיות התובעת. לא היתה כוונה לפגוע בתובעת. אין לומר כי הופרה זכות הפרסום של התובעת, באשר התובעת לא הוכיחה את יסודות עילה זו. הנתבעת 1 תשלם לתובעת פיצוי בסך 20,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 3,510 ש"ח. התביעה נגד הנתבעות 2-3 נדחתה. התובעת תישא בהוצאותיהן בסך 11,700 ש"ח.