ע"ע 32741-06-20 א.י. אלפא שרותי אבטחה בע"מ נ' תדלה

ב"כ המבקשת מעולם לא השתמש בנט-המשפט להגשת כתבי בי-דין, לכן לא חל עליו "כלל ההדדיות" (החלטה, עבודה ארצי, הרשמת אפרת קוקה):

העובדות: בקשת המבקשת להורות כי ערעור על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש [סע"ש 7201-02-18] הוגש במועד ולחילופין ליתן הארכת מועד להגשתו. בהתאם לנתונים ב"נט-המשפט", פסה"ד הומצא למבקשת באמצעות הודעה באתר, לפי תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כן מתועדת במערכת צפייה של משרד ב"כ המבקשת בפסה"ד. המבקשת טענה כי הערעור הוגש במועד, בעוד המשיב התנגד לבקשה וטען כי חל איחור בהגשת הערעור.

נפסק: יש להורות על קבלת הערעור לרישום. פסה"ד של ביה"ד האזורי נשלח לב"כ המבקשת באמצעות 'הודעה באתר' (לא הוגש תצהיר לפי תקנה 497 ג(ג2)). חרף האמור, בנסיבות המקרה המיוחדות, לא ניתן לקבוע שבוצעה המצאה כדין של פסה"ד למבקשת ביום הרלבנטי, משום שעיון במערכת מעלה שלא מעודכנת ב'מאגרי הגורמים' השונים בה כתובת דוא"ל כלשהי המשויכת לב"כ המבקשת או למשרדו. לא ניתן לקבוע שב"כ המבקשת מסר לביהמ"ש כתובת דוא"ל ולא מתקיים התנאי בתקנה בדבר מסירת כתובת כאמור [עניין בית בלב - ע"ר 33237-03-17]. לא ניתן לקבוע שמוטלת על ב"כ המבקשת חובה למסור  לביהמ"ש כתובת דוא"ל לפי "כלל ההדדיות" (תקנה 497ג(ד)), זאת - נוכח טענת ב"כ המבקשת שלא עשה מעולם ואינו משתמש במערכת לצורך הגשת כתבי בי-דין. 

האם צפיית גורם מטעם משרד ב"כ המבקשת בפסה"ד מצדיקה להחיל על המבקשת את 'כלל הידיעה', ולמנות את הימים להגשת הערעור ממועד הצפייה? ביהמ"ש העליון פסק כי תיעוד צפייה של בעל דין בהחלטה או בפס"ד במערכת נט המשפט מצדיק להפוך את נטל השכנוע, כך שהנטל להראות שאין מקום להחיל את 'כלל הידיעה' יוטל על בעל הדין שצפה באופן יזום בהחלטה השיפוטית, ואי עמידה בנטל שכנוע זה יוביל, ככלל, להעדפת חריג 'כלל הידיעה' תחת 'כלל ההמצאה' [עניין גבעון - רע"א 6648/20]. במקרה דנן קיימים שיקולים לכאן ולכאן ביחס להחלת כלל הידיעה. 

מחד גיסא, ב"כ המבקשת לא עמד בנטל השכנוע הרובץ על כתפיו להוכיח שלא הייתה לו ידיעה ממשית אודות פסה"ד. מאידך גיסא, ספק אם מתקיימים ה"מרכיבים הנוספים" אליהם התייחסה הפסיקה במסגרת בחינת ההצדקה להחלת 'כלל הידיעה', ובעיקר, ספק אם מתקיים הרכיב שעניינו התנהלות בחוסר תום לב דיוני מצד המבקשת [עניין אבו עוקסה - רע"א 8467/06]. אין צורך להכריע בכך, משום שממילא יש להיעתר לבקשתה החלופית של המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור.