ע"ר 33237-03-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית בלב בע"מ

(פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים גליקסמן, דוידוב-מוטולה ופוליאק): שאלת הצפייה בפסקי-דין והחלטות באמצעות "נט המשפט" ממשיכה לסבך את ערכאות המשפט.

העובדות: ערעור על החלטת רשם בית הדין [עס"ק 61532-12-16], שקבעה כי ערעור שהגישה המשיבה על פסק-דינו של ביה"ד האזורי בת"א [ס"ק 49105-08-16] לא הוגש באיחור וכפועל יוצא דחתה את בקשת המערערת לסילוק על הסף של אותו ערעור. טענות המערערת התבססו, בין היתר, על הטענה כי ב"כ המשיבה צפו בפסק-הדין באמצעות מערכת "נט המשפט". המשיבה טענה, בין היתר, כי צפייה בפסק-דין באמצעות המערכת אינה מהווה המצאה כדין [עניין עמישב - ע"ר 47788-12-15] וכי הערעור הוגש במועד.

נפסק: הערעור מעלה לדיון את שאלת המצאת פס"ד באמצעות מערכת "נט המשפט", אשר היבט אחד שלה נדון בעניין עמישב. נסיבות מקרה זה שונות.

גישת ביה"ד היא שככלל, ככל שעו"ד או בעל-דין עושה שימוש במערכת לצורך הגשת כתבי בי-דין, ובמערכת מעודכנת במועד ההמצאה כתובת דוא"ל פעילה שנמסרה על-ידי בעל הדין, הרי שגם אם בעל הדין לא הצהיר במפורש ופורמלית כי כתובת הדוא"ל נמסרה על-ידו לצורך המצאה, וגם אם הכתובת לא סומנה במערכת מסיבה כלשהי ככתובת להמצאה, הרי שככל ופסק-הדין או ההחלטה הומצאו באמצעות 'הודעה באתר', דהיינו עת נשלחה לתיבת הדוא"ל הפעילה הודעה על קיומו של פסק-הדין או ההחלטה עם קישור לפסק הדין או ההחלטה, מניין הימים להגשת הליך ערעורי מתחיל במועד שבו נשלחה הודעת הדוא"ל לבעל הדין, כאמור בתקנה 497ג(ג1).

קביעה זו מתחייבת מפרשנות תכליתית של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות בביה"ד לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ומחובתו של בעל דין לנהוג בתום לב בהתנהלותו הדיונית. עם זאת, נוכח העובדה שפסק-דין זה מבהיר את ההלכה שנפסקה בעניין עמישב, שניתן היה להבינו גם אחרת, אין מקום להחיל קביעה זו על המקרה הנדון.