השימוש בשמה של התובעת במודעת פרסומת בגוגל אינו מספיק לבסס את עוולת גניבת העין (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת אורית וינשטיין):

העובדות: התובעת והנתבעת עוסקות בתחום פיתוח האפליקציות. התובעת טענה כי הנתבעת פרסמה קמפיין אינטרנטי, בו השתמשה בשם "Bigapps" במודעות ב-Google, תוך גניבת עין, בניגוד לחוק עוולות מסחריות, ותוך ביצוע גזל והתעשרות שלא כדין. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי מדובר בקנטרנית ללא עילה.

נפסק: התובעת ביססה את תביעתה על מספר עילות, אך לא הציגה ראיות כלשהן לנזק לכאורי שנגרם לה בשל פרסומי הנתבעת. לא ככלל ולא לצורך הוכחת תביעתה לסעד כספי בשל עוולת הגזל, או להשבה בעילת של עשיית עושר ולא במשפט. דין התביעה בעילות אלה להידחות. בנוסף, עתרה התובעת לסעד של פיצוי סטטוטורי מכוח חוק עוולות מסחריות, בשל העילות של גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת. עם זאת, הסעד של פיצוי ללא הוכחת נזק אינו חלק על שתי העוולות האחרונות, אלא על עוולת גניבת העין בלבד.

עוולת גניבת העין נועדה לצורך הגנה על מוניטין שרכש אדם בעסק לממכר טובין או למתן שירותים. לצורך הוכחת העוולה, על התובע להוכיח שני תנאים מצטברים: קיומו של מוניטין לטובין או לשירותים בעסקו של התובע; חשש סביר להטעיית ציבור הלקוחות הפוטנציאלי, העלול לטעות ולסבור כי הטובין או השירותים המוצעים על ידי הנתבע הם טובין או שירותים של התובע, או קשורים אליו. בכדי להוכיח קיומו של מוניטין נדרש התובע להביא ראיות לכך ששם העסק מזוהה על ידי הציבור עם המוצר או השירות הניתן על ידו. באשר ליסוד ההטעייה, יש לבדוק קיומו של "חשש סביר להטעייה".

התובעת עמדה בנטל הראיה להוכיח מוניטין בסימן Bigapps עבור שירותי פיתוח האפליקציות שלה. הנתבעת עצמה סברה שהשימוש בסימן התובעת יגדיל את החשיפה לשירותיה שלה ומכאן עולה כי הניחה כי קיים היקף חשיפה משמעותי דיו במנוע החיפוש גוגל לשירותי התובעת באמצעות הסימן Bigapps. עצם השימוש שעשתה הנתבעת בסימן Bigapps כמילת קישור / מפתח לצורך קידום של קישור ממומן/מודעה בגוגל - אינו מהווה הפרה של זכויות התובעת [עניין מתאים לי - ה"פ 506/06]. פרסום הנתבעת בגוגל הוא במסגרת מודעה, שברור לגולש הממוצע ברשת כי מדובר בקישור ממומן, ובמקרה בו מדובר בגולש המחפש שירותי פיתוח אפליקציות – ברור כי מדובר בגולש שהוא מיומן יותר ובקיא יותר ומסוגל להבחין על נקלה כי מדובר בקישור ממומן של חברה מתחרה.

השאלה היא האם האזכור של הסימן Bigapps במודעת הנתבעת מהווה הפרה של זכויות התובעת בסימן, והאם אזכור זה יוצר חשש ממשי להטעיה. מודעות הפרסומת הממומנות של הנתבעת במקרה זה אינן מקימות חשש ממשי להטעיה, במובן הנדרש לצורך עוולת גניבת העין על פי חוק עוולות מסחריות. ברור כי מדובר בפרסום ממומן, לרבות בשל מיקום המודעות. בנוסף, התוכן והמלל במודעות הנתבעת אין בו כדי להביא להטעיה של הגולש הממוצע כך שיסבור כי השירות המוצע על ידי הנתבעת קשור בתובעת או מהווה את שירותיה. כאשר הפרסום יוצר דווקא אבחנה בין התובעת לבין הנתבעת, עולה ספק משמעותי אם התובעת מסוגלת לבסס טיעון בדבר הטעיה. התובעת לא הציגה ראיה ממשית להטעיה שנגרמה לה.

עצם השימוש בסימן Bigapps כשלעצמו – אינו בגדר הפרת זכויות התובעת, שהרי אין המדובר בסימן מסחר רשום. הפרת הזכות העולה כדי גניבת עין מתקיימת רק כאשר השימוש בסימן מקים חשש ממשי להטעיה. לא נמצא כי מתקיים חשש כזה. התביעה נדחתה על כל עילותיה. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 30,000 ש"ח.