ת"ק 59514-02-20 אלמלח נגד אפל ישראל בע"מ

מסירת תביעה לאפל ישראל אינה יכולה להיחשב כהמצאה לאפל העולמית (החלטה, תביעות קטנות אשדוד, הרשם ערן אביטל):

העובדות: התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעת, בה טען כי רכש בעבר מכשיר מסוג iPhone6, אך בחר שלא להשתמש בו. התובע טען כי ביקש להפעיל את המכשיר לאחר 5 שנים ולהפתעתו גילה כי הפעולה אינה אפשרית בשל "נעילת" המכשיר. הנתבעת טענה כי אינה כתובת להמצאת כתבי טענות עבור Apple Inc וכי אין כל יריבות בינה לבין התובע.

נפסק: יש לבחון את הדברים לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. מכלול הפסיקה שהציגה הנתבעת מלמדת על מגמת ברורה לפיה הטענה שאפל ישראל היא מורשה של אפל העולמית נדחתה פעם אחר פעם. אמנם בעניין לוצאטו [ת"א 48243-11-14] נקבע אחרת, אולם החלטה זו התמקדה במבחן אינטנסיביות הקשר ולא בשאלה אם מדובר "באותו עסק או אותה עבודה". התובע לא הוכיח שאכן בין שתי החברות קיים קשר אינטנסיבי בעניין שירות למכשירי טלפון נייד ולא הפריך את טענת הנתבעת לפיה היא עוסקת בפיתוח טכנולוגיה ולא במתן שירות, או אפילו בפיתוח טכנולוגיה הקשורה למכשירי טלפון נייד.

אף טענת הנתבעת לפיה שוחח התובע עם נציגי תמיכה שאינם קשורים אליה לא נשללה וממילא לא הוכיח התובע שאכן הייתה זו הנתבעת שעמדה עמו בקשר ביחס לטענותיו. תקנה 163(ג) לעיל שונה מהותית מתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שקדמה לה). הדגש היום הוא על נציג מורשה מטעם הנמען שמחוץ לישראל "המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל", קרי-הדגש הוא על מתן הרשאה לייצוג קבוע.

על התובע להוכיח אפוא שהנתבעת מייצגת את אפל העולמית ונחזה שהוא לא עמד בנטל זה. הנתבעת טענה שהיא מפתחת טכנולוגיות עבור אפל העולמית, אולם אין בכך כדי להסמיכה לייצג את אפל העולמית בקשר לענייניה בישראל. קיים הבדל בין עיסוק בפיתוח טכנולוגיה עבור נמען זר, לעומת ייצוג אותו בקשר לענייניו בישראל. בקשת הנתבעת להורות שלא בוצעה מסירה כדין מתקבלת.