ת"ע 19479-06-20 א.מ.ד, קטין נ' א.נ

אף אם המחשב והטלפון הגיעו לידי המשיבה כדין, זכותו של המנוח לפרטיות חייבה את המשיבה להימנע מפשפוש בתוכן המידע האגור בהם (החלטה, משפחה ת"א, השופט שמואל בר יוסף):

העובדות: המבקש הוא בנו היחיד של המנוח. המשיבה טענה כי היתה הידועה בציבור של המנוח ובין הצדדים מתנהל הליך באשר לירושת המנוח. המשיבה מחזיקה בטלפון הנייד של המנוח ובמחשבו האישי. המבקש עותר להעברת הטלפון והמחשב למומחה מטעם ביהמ"ש, על-מנת שיפיק את כל המידע האגור בהם, ימציא אותו למבקש, ויבדוק את נעשו שינויים במידע. המשיבה התנגדה למסירת המידע בטענה שהוא כולל תמונות, סרטונים ותכתובות בעלי תוכן אינטימי, שחשיפתו תפגע בפרטיות המנוח ופרטיותה.

נפסק: אין לקבל את טענת המשיבה בדבר פרטיות המנוח. הזכות לפרטיות אינה עוברת מן העולם יחד עם בעל הזכות והיא ממשיכה להיות מוגנת גם לאחר מותו. הלכת סקולר היא ביטוי לגישה כללית לפיה זכויות מסוימות של אדם אינן חולפות מן העולם ביחד אתו, אלא מוקנות לקרוביו/יורשיו.המשיבה אינה יורשת של המנוח, ולכן גם אינה יכולה לטעון להגנת הפרטיות בשמו. הדברים אמורים מקל וחומר שעה שהמבקש הוא יורש וודאי של המנוח, בעוד זכותה של המשיבה לרשת שנויה במחלוקת.

ממילא, לא ניתן להלום מצב לפיו בעל דין שטרם נקבע כיורש יאיין את זכותו של יורש וודאי לקבל מידע אודות המוריש, בטענה לפגיעה בפרטיות של האחרון. יש ליישם את הלכת סקולר בזהירות, על מנת למנוע שימוש לרעה בטענה להגנה על פרטיות נפטר. למשיבה אינטרס לא לחשוף את המידע האגור, ככל שיש בו כדי לסייע למבקש. אינטרס זה מאפיל משמעותית על עמדת המשיבה לפיה היא חרדה לפרטיותו של המנוח.

משעה שהזכות להגן על פרטיות מנוח עברה ליורשיו, המשמעות היא שאין נפקות לזכות זו ביחסים בין היורשים לבין עצמם, ולא יכול אחד מהם להשתמש בזכות כנגד משנהו. משעה שהזכות להגנה על הפרטיות איננה מוחלטת, יש לאזנה למול זכויות אחרות. מדובר בזכות המנוח לכיבוד רצונו, לרבות רצונו המשוער המתבטא בכללי הירושה לפי דין. כמו כן מדובר בזכות הקניין של המבקש בירושת אביו המנוח. עוד מדובר בשאיפה לגילוי האמת, שהיא ערך מרכזי במשפט. באיזון זה גובר משקל שלוש הזכויות האחרונות על משקל הזכות הנטענת לפרטיות המנוח.

הטענה לפגיעה בפרטיות המנוח לא יכולה להישמע מפי המשיבה, משום שהיא עצמה פרצה את גבולות פרטיותו. אף אם המחשב והטלפון הגיעו לידי המשיבה כדין, זכותו של המנוח לפרטיות חייבה את המשיבה להימנע מפשפוש בתוכן המידע האגור. הפרטיות בשמה חפצה המשיבה למנוע מהמבקש מידע אודות המנוח, לא הטרידה אותה כאשר עשתה במידע כבתוך שלה. אדם זכאי לפרטיות כלפי כולי עלמא, לרבות בן זוג. ידיעת סיסמה איננה מצדיקה פשפוש במידע פרטי שניתן לחשוף באמצעותה. האפשרות המעשית להיחשף למידע פרטי איננה משמיעה, מניה וביה, הרשאה לעשות כן. שעה שטרם נקבע שהמשיבה יורשת את המנוח, אף החזקתה הפיסית בטלפון ובמחשב היא, לכל היותר, כנאמנת של היורשים, שזהותם תקבע עם מתן צו הירושה.