יש טעם לפגם בהימנעות משימוש במנגנון ההסרה שמספקת המשיבה, גוף עסקי שאת שירותיו צורך המבקש במשך שנים (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט מני מזוז):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 51774-07-20], שדחתה את בקשת המבקש לרשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 64788-12-19], שדחה את תביעת המבקש לפיצויים מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: ביהמ"ש המחוזי דחה את הבקשה לרשות ערעור, משסבר כי התשתית העובדתית שהועמדה בחלוף קרוב לעשור מבססת את יסוד ההסכמה לשליחת הפרסומים, וכי יש טעם לפגם בהימנעות המבקש משימוש במנגנון ההסרה שמספקת המשיבה, גוף עסקי שאת שירותיו הוא צורך במשך שנים. יש לדחות את בקשת רשות הערעור. בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. מתן רשות ערעור אינו דרוש על-מנת למנוע עיוות דין. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.