ת"צ 1393-01-17 נכט ואח' נ' Facebook Ireland Ltd ואח'

מי ייחשב כ"צרכן" של פייסבוק? (החלטה, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן):

העובדות: המבקשים, לאחר שפייסבוק סגרה את חשבונותיהם בשירותיה, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד פייסבוק בשם משתמשי פייסבוק שחשבונם הושבת. המשיבות הגישו בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, בין היתר בטענה כי בקשת האישור כפופה לתניית שיפוט זר ייחודית וברירת דין זר, תקפה ואכיפה, המחייבת את בירור הסכסוך בקליפורניה ולפי דין קליפורניה.

נפסק: סעיף 15.1 לתנאי השימוש של פייסבוק אירלנד, העוסק ב"מחלוקות", כולל תניית שיפוט זר וכן תניית דין זר ייחודית. סעיף זה נידון בעניין בן חמו [רע"א 5860/16], שם נקבע כי אין לראות בתניית ברירת הדין תניה מקפחת ואין מקום להתערב בה [עניין אנסבכר - ת"צ 5940-11-16; עניין טדסה - ת"צ 5940-11-16]. מנגד, לגבי תניית השיפוט הזר נקבע שמדובר בתניה מקפחת שדינה להתבטל.

תנאי השירות החדשים, של פייסבוק אינק, מכילים הוראות הדורשות ממשתמשים שאינם "צרכנים" להגיש כל תביעה כנגד Facebook Inc במערכת בתי המשפט בקליפורניה בהתאם לדין קליפורניה. פייסבוק טענה כי המבקשים אינם בגדר "צרכנים" ומציגים עצמם כ"משתמשים עסקיים" ולפיכך דין התובענה להתברר בקליפורניה על פי דיני מדינת קליפורניה. המבקשים טענו כי לצד העובדה כי רכשו שירותי פרסום מעת לעת מפייסבוק, הרי שהם בעלי חשבון משתמש פרטי.

תנאי השירות של פייסבוק אינם מגדירים מיהו "צרכן" ולכן יש צורך לפרש את הביטוי ולהכריע האם המבקשים הם "צרכנים" של פייסבוק. תנאי השירות, לרבות תניית השיפוט וברירת הדין, נוסחו ונקבעו על ידי פייסבוק עצמה והם בבחינת "חוזה אחיד" כהגדרתו בחוק החוזים האחידים (עניין בו חמו; עניין לן - ת"א 50870-05-15). יכולתה של פייסבוק לקבוע את תנאי השירות באופן חד-צדדי באה לידי ביטוי מובהק ביום 14.7.2018, כאשר פייסבוק הכתיבה למשתמשיה את תנאי השירות החדשים והחליטה, שממועד זה ואילך פייסבוק אינק תהיה לחברה המספקת את שירותי פייסבוק לתושבי מדינת ישראל.

המבקשים הם אנשים פרטיים, שפתחו פרופיל משתמש אישי בפייסבוק ולצידו עמודים "עסקיים", שנפתחים תחת הפרופיל האישי. פייסבוק סגרה את הפרופיל האישי של המבקשים וגם את העמודים ה"עסקיים". מבחינה לשונית המבקשים הם "צרכנים" של פייסבוק, שכן הם "משתמשים" בשירותי פייסבוק. פייסבוק מבקשת להבחין בין משתמשים שאינם משלמים, שאז הם צרכנים, לבין משתמשים אשר רכשו שירותי פרסום, שאז אינם צרכנים. נושא התשלום אינו יכול לשמש מדד בלעדי להבחנה בין צרכנים ללא צרכנים. עצם התשלום אינו הופך את המבקש ללא-צרכנים.

מדובר בשימוש מעורב - הן שימוש אישי, ביתי ומשפחתי (בפרופיל האישי) והן שיווק קורסים וקידום נושאים ציבוריים ב"עמודים". בשים לב לכך, שמדובר בשירות "שעיקרו אישי" ולכך שפייסבוק סגרה את הפרופיל האישי, שיש לראות במבקשים כ"צרכנים" של פייסבוק. 

לא ניתן להתעלם מהפער העצום שבין המבקשים לבין פייסבוק. המבקשים הם אנשים פרטיים, שרכשו מידי פעם שירותי פרסום ו"חבילות" שיווק ואילו פייסבוק היא תאגיד רב לאומי ורב עוצמה, שמעל לשני מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים במוצריו. המבקשים הם צרכנים של פייסבוק בהתאם לכך, על יחסיהם עם פייסבוק אירלנד חל פסק הדין בעניין בן חמו ועל יחסיהם עם פייסבוק אינק חל סעיף 4.4 לתנאי השירות והדיון בבקשת האישור יתקיים בבית המשפט בישראל. הבקשה נדחתה.