(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן): פייסבוק תחזיר לאוויר את "סטטוסים מצייצים", כפי שהיה לפני שהוסר.

העובדות: בקשה למתן צו עשה המופנה לפייסבוק, המורה לרשת החברתית לבטל את חסימת העמוד של התובעים - "סטטוסים מצייצים". העמוד הוסר ללא התראה בשל הפרת תנאי השימוש ברשת החברתית.

נפסק: הנתבעות ויתרו על הטענה שהדין החל על התביעה הוא דין מדינת קליפורניה או הדין האירי. הטענה לא נטענה בסיכומי הנתבעות, המבוססים על הדין הישראלי. יש בכך הסכמה לתחולתו של הדין הישראלי על התובענה והיחסים החוזיים בין הצדדים. מדובר בסוגייה מסחרית-כלכלית של פרסום ללא רשותה של פייסבוק, ולא בסוגיה הנוגעת לפרסום תוכן פוגעני. הטעם המרכזי לאיסור הפרסום ללא רשות הוא ההגנה על המודל העסקי של פייסבוק. 

עם ההצטרפות לפייסבוק יש להסכים ל- SRR - Statement of Rights and Responsibilities. מסמך זה מהווה התקשרות חוזית בין פייסבוק לבין המשתמשים. אין מחלוקת כי התובעים הפרו את תנאי השימוש בכך שפרסמו מודעות פרסום של צדדים שלישיים בדף "סטטוסים מצייצים", ללא קבלת אישור מפייסבוק. התובעים הודו כי הפרו את תנאי השימוש. השאלה היא אם מדובר בהפרה יסודית או לא.

תנאי השימוש של פייסבוק הם בבחינת חוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982. פייסבוק משנה את התנאים מעת לעת, אך לא כללה בהם הוראה לפיה הפרה כלשהי מהווה הפרה יסודית של החוזה. לא ניתן לקבוע כי "מסכת האירועים" מהווה "הפרה יסודית" של ההסכם בין הצדדים. הגדרת ההפרה כיסודית תפגע בעיקרון שיש לחתור לקיומו של החוזה ולא לביטולו. 

ביטול החוזה פגע פגיעה קשה בתובעים, שמפעל חייהם ירד לטימיון, ואילו מבחינת פייסבוק מדובר בנזק שניתן לפיצוי כספי. הגדרת ההפרה כלא יסודית אינה מכשירה את ההפרה, אלא מאפשרת את תיקונה תוך זמן סביר. יש לציין את פער הכוחות בין הצדדים, כאשר פייסבוק היא תאגיד רב לאומי עם כ-2 מיליארד משתמשים פעילים והשפעתו במרשתת רבה.

ביחס לכמות המשתמשים העצומה, התובעים הם חסרי משמעות ממשית מבחינת פייסבוק. יחס זה משפיע באופן טבעי על המשמעות הכלכלית של הפרת החוזה על-ידי התובעים. נחזה כי לפייסבוק לא ייגרם נזק אם תצעד בדרך של מתן ארכה לתיקון ההפרה ורק לאחר מכן לבטל את החוזה, אם ההפרה לא תתוקן. פייסבוק לא הוכיחה ולא לכאורה שהפרת החוזה של התובעים פגעה באפשרות שלה להמשיך ולספק "שירות חינמי" למשתמשים. מנגד, הדרך ה"קצרה" של ביטול מיידי גרמה לתובעים נזק שנמשך 3 שנים, בהן העמוד לא היה פעיל. פערים אלה מצדיקים את הגדרת ההפרה כהפרה שאינה יסודית.

פייסבוק שולטת ללא עוררין בתנאי השימוש ובעצם השימוש בשירות. בכוחה להסיר תכנים מפרים תחת חסימה והסרה מוחלטת וחד-צדדית של דפים, שהיא מידתית פחות. ביטול החוזה על-ידי פייסבוק, הבא לידי ביטוי בסגירת הדף, נעשה שלא כדין, שכן הפרת החוזה על-ידי התובעים היתה הפרה "לא יסודית". היה לפייסבוק לתת לתובעים ארכה להסרת ההפרה ורק אם התובעים לא היו פועלים כך, פייסבוק היתה זכאית לסגור את העמוד. הסעד המתבקש בנסיבות אלה הוא פתיחתו מחדש של הדף.

אין זה סביר כי כל התנאים, ללא יוצא מהכלל, הם יסודיים וניתן לבטל את החוזה מיידית, בגין כל הפרה. הנתבעות ישיבו את הדף "סטטוסים מצייצים" לשירות פייסבוק, כפי שהיה ערב סגירתו, בתוך 3 ימים. התובענה התקבלה לגבי צו עשה בלבד. לא ניתן להיעתר לסעדים הכספיים המפורטים בתביעה ובסיכומים. הסעדים הכספיים התבקשו בגין העילות שלא התקבלו ולא בשל הפרת חוזה. נתבעת 2 תשלם לתובעים הוצאות בסך 75,000 ש"ח ושכר-טרחה בסך 150,000 ש"ח.