ת"ק 2216-09-19 דוזורצב נ' העמותה למען הגאולה האמיתית והשלמה (ע"ר) ואח'

אולי יעניין אותך גם

הצמצום של החרגת הודעות שנשלחו על ידי עמותה, לפניה באמצעות דוא"ל בלבד, הוא מכוון (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשמת יפעת שקדי שץ): 

העובדות: התובע טען, בין היתר, כי הנתבעים שלחו לו דברי פרסומת, במסרונים, ללא הסכמתו ואף לאחר שביקש הסרה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע 2, חבר העמותה ובנו של יו"ר העמותה ז"ל (שהתביעה הוגשה תחילה נגדו), העלה טענות באשר להיעדר יריבות כלפיו באופן אישי ביחס למשלוח ההודעות וכן טען כי הודעות בדבר שירות של מכירת חמץ אינו פעילות עסקית.

נפסק: לפי החוק, הדרישה לקבלת הסכמתו מראש של הנמען לקבלת מסר שמופץ באופן מסחרי, שנועד לעודד רכישת שירות או מטרתו בקשת תרומה או תעמולה, אינה מתקיימת כשמדובר במשלוח דבר פרסומת בדוא"ל, לשם קבלת תרומה או תעמולה, על-ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, ובלבד שהנמען לא הודיע על סירוב. כלומר, עמותה רשאית לפנות בדוא"ל לשם קבלת תרומה או תעמולה ובלבד שהנמען לא הודיע על סירוב.

הצמצום של החרגת הודעות שנשלחו על ידי עמותה, לפניה באמצעות דוא"ל בלבד, הוא מכוון, תוצר של דיונים רבים וארוכים, כאשר הוא נקבע על ידי המחוקק כאיזון בין אינטרסים נוגדים. לאור ציון הדברים בצורה מפורשת בחוק, אין להרחיב את הוראות סעיף 30א(ב1) ויש לדבוק במסגרת המותרת בגדרו - פניה בדוא"ל בלבד. במקרה זה ההודעות נשלחו באמצעות מסרונים. 

העמותה היא "מפרסם". שם העמותה אינו מופיע במפורש בהודעה, אך לחיצה על הקישור בהודעה מוביל לאתר העמותה. בכך מתקיימת החלופה בהגדרה של "מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו". לפי הגדרת "דבר פרסומת", לא נדרש כי המסר יהיה מסחרי, אלא ההפצה היא "באופן מסחרי". כן נדרש שהפרסום יעודד רכישת שירות או תרומה. היות וההודעה כוללת קישור לאתר המאפשר קבלת שירותי מכירת חמץ וכן תרומות לעמותה, מדובר בהודעות שנכללות בהגדרת "דבר פרסומת" שכן דבר הפרסומת מעודד את מתן השירותים על-ידי העמותה ומעודד את אפשרות קבלת התרומה.

החוק קובע חזקה כי מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד הפרו את חובתם לפי החוק, אם נעברה עבירה לפי הוראות החוק בידי התאגיד. על התובע להוכיח כי הנתבע הוא אחד מהגורמים הללו. המסמכים שצירף התובע לא ביססו טענה זו. הנתבע אינו מכחיש כי הוא חבר בעמותה, אך החוק מתייחס בצורה ברורה ומפורשת לזהותם של האורגנים עליהם יש להחיל חיוב מכח פעולות התאגיד. פרסומים בעיתונות או באתרי אינטרנט אינם מהווים מינוי רשמי בעמותה. אין להטיל על הנתבע 2 אחריות לפעולות העמותה והתביעה נגדו נדחתה. העמותה הנתבעת תפצה את התובע ב-4,000 ש"ח, עבור 4 ההודעות, וכן הוצאות בסך 787 ש"ח.