דירוג נמוך של בית עסק באתר ביקורות אינו לשון הרע (פסק-דין, שלום חיפה, השופט אורי גולדקורן):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת עוסקת בייבוא, מכירה ומתן שירות למכשירי סלולר ומחשבים. עניין התביעה בחוות-דעת שלילית שכתב הנתבע על התובעת באתר השוואת המחירים ZAP, העוסקת בחווית רכישה שלילית של מכשיר סלולר ממנה. הנתבע הגיש תביעה שכנגד בעילות של תרמית והפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, שעניינן בעסקת המכירה.

נפסק: הביטוי באינטרנט איתגר את דיני איסור לשון הרע, ועורר את השאלה האם נדרש שינוי בקביעת נקודת האיזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. בעניין רמי מור קבע ביהמ"ש העליון כי יש להחיל את דיני לשון הרע בשינויים המתחייבים. בעת יישום "השינויים המתחייבים" לגבי פרסומי צרכנים יש להביא בחשבון חמישה פרמטרים: יכולת הנפגע להגיב לפרסום על גבי הפוסט; יכולתם של צרכנים נוספים להגיב על גבי הפוסט; חומרתם של הדברים המיוחסים בפרסום לנפגע; מידת החשיפה של הפוסט; והרושם הכללי המתקבל מתוכן הפוסט והתגובות הצמודות לו. שקלול כל הפרמטרים עשוי להוביל למסקנה שלא כל עובדה שאינה נכונה תיחשב כ"לשון הרע".

לא היתה מחלוקת כי הנתבע פרסם את התגובה באתר ZAP וכי מדובר ב"פרסום" לצורך החוק. אין חומרה מיוחדת בדירוג הנמוך (1 מתוך 5) שנתן הנתבע לתובעת. זכותו של כל אחד לדרג את בית העסק באתר לפי הבנתו ואין לראות בבחירת דירוג נמוך ואף הנמוך ביותר כלשון הרע. הביטויים בפרסום להם מיוחס לשון הרע נכתבו תחת הכותרת "תיאור חווית הקניה", כך שניתן להסיק כי מדובר בתיאור סובייקטיבי. אמנם הביטויים מהווים תיאור שלילי ואף בוטה, אולם מקריאת מכלול הפרסום ניתן להבין כי מדובר בתחושה של הכותב. יש לראות חומרה נמוכה בתיאור ובביטויים שנכתבו.

לא הובהר האם היה באפשרות התובעת להגיב לחוות הדעת עליה. קולה של התובעת "נשמע" בכך שהפרסום הוסר בחלוף 10 ימים בעקבות בקשתה, מבלי שביקשה להגיב בדרך אחרת. הסרת הפרסום מנעה מצרכנים נוספים להגיב. לא הובאו נתונים לגבי היקף החשיפה של הפרסום, עד להסרתו. יש לקבוע כי היקף החשיפה היה מצומצם. הרושם הכללי מהפרסום הוא של צרכן מאוכזב שכתב חוו"ד שלילית באתר זאפ. ממכלול הפרמטרים עולה המסקנה כי אין מדובר ב"לשון הרע" ותביעת התובעת נדחתה. התביעה שכנגד התקבלה באופן חלקי ביותר והתובעת חויבה לשלם לנתבע 70 ש"ח. התובעת חויבה בהוצאות הנתבע בסך 5,000 ש"ח.