פומביות הדיון גוברת שכן אין בפרסום ההליך המשפטי בגוגל כדי לפגוע פגיעה חמורה בפרטיות המבקשת (החלטה, אזורי לעבודה חיפה, השופטת מיכל פריימן):

העובדות: המבקשת ניהלה (בשנת 2010) הליך כנגד המשיבה. לטענתה, בחודשים האחרונים היא שבה למעגל מחפשי העבודה והיא סבורה שהיא מתקשה להתקבל למקום עבודה בשל כך שמעסיקים אפשריים מקלידים את שמה ב-Google ונחשפים להחלטות שניתנו בתיק. המבקשת עתרה לחסות את שמה מההליך בשל קיום מידע רפואי בהחלטות וכן בשל פגיעה בשמה הטוב ובפרטיותה. המשיבה השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין. 

נפסק: דין הבקשה להידחות. ההחלטה ופסק הדין ניתנו לפני כ-10 שנים ומצויים במאגרים שונים. ביה"ד הארצי קבע לאחרונה, בבקשה דומה, שהוגשה לאחר חצי שנה בלבד מחתימת פסק-הדין, כי בעל דין הסבור כי עניינו חוסה תחת איזה מהחריגים לעקרון פומביות הדיון, ומבקש ליהנות ממנו, עליו להגיש בקשה בעניין מבעוד מועד ולא בשלבים מאוחרים של ההליך, ודאי לא לאחר חתימת פסק הדין. היענות לבקשה המוגשת בשלבים מאוחרים אלה תיעשה בנסיבות חריגות ביותר. קל וחומר במקרה זה, לאחר שחלפו 10 שנים.

עקרון פומביות הדיון מעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה. על מעמדו הרם של עיקרון זה נכתב רבות [עניין חשבים - בג"ץ 5870/14]. חוק בתי המשפט (סעיף 70(ד) עליו מבוססת הבקשה) מדגיש כי רק פגיעה חמורה בפרטיות יכול שתגבר על עקרון פומביות הדיון, גם זאת בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. כלל היסוד הוא שהדיון ייערך בפומבי. המידע שמתפרסם בהליכי בית המשפט הוא מידע שבעליו הוא הציבור. 

עם זאת, בית הדין רשאי לאסור על פרסום של מידע בקשר לדיונים, במידה שהוא רואה צורך בכך ובהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 70 לחוק. התנאים שרלוונטיים לענייננו הם "מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" וכן "מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו". ביה"ד אינו סבור כי זכותה של המבקשת לפרטיות נפגעה פגיעה חמורה. טענת המבקשת נוגעת למידע שנכתב אודותיה בהחלטת ביה"ד בהתייחס למקצועיותה כעובדת המשיבה. טענות אלה אינן בליבת הזכות לפרטיות, ומשכך הדיון בהן אינו פוגע בפרטיותה של המבקשת פגיעה חמורה.

אשר למידע הרפואי העולה מההחלטה, טענות המבקשת בעניין זה נטענות בשיהוי רב מאוד. המידע הרפואי הנטען פורסם עם פרסום ההחלטה עוד בשנת 2010, והמבקשת לא ביקשה אז לחסות אותו. מדובר במידע רפואי מלפני עשור, שפרסומו לא הפריע למבקשת אז וגם עתה דומה שהוא משמש רק כסות לבקשת איסור הפרסום בנוגע לאופי וטיב עבודתה של המבקשת המקשה עליה, לטענתה, במציאת עבודה אחרת. הבקשה נדחתה.