טופס ההצטרפות למועדון הלקוחות של אופטיקה הלפרין יכול היה להיות יותר ברור, אך הוא מגבש את ההסכמה הנדרשת לפי חוק הספאם (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):
העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"א 64469-09-16], שקיבל את תביעת המשיבים כנגד המערערת מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הצדדים לא היו חלוקים על כך שהמערערת שיגרה "דברי פרסומת" לטלפונים של המשיבים וכן כי המשיבים חתמו על טופס ההצטרפות למועדון הלקוחות של המערערת.
ביהמ"ש השלום קבע כי אין מניעה לכרוך את ההצטרפות למועדון הלקוחות במתן הסכמה לקבלת דברי פרסומת. עם זאת, נקבע כי הכיתוב "הפרטים האישיים מהווים הסכמה לקבלת מידע באמצעים הנזכרים לעיל" בטופס ההצטרפות אינו כולל את ההסכמה הנדרשת לפי החוק, שכן לא ברור כי מדובר בהסכמה לקבלת דברי פרסומת. המערערת חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים סך של 600 ש"ח והוצאות בסך 100 ש"ח לכל מסרון פרסומי שנשלח אליהם. מכאן הערעור.
נפסק: העיון במסמך מלמד כי אין מדובר בניסוח מתחכם שנועד להותיר את כוונות המנסח מעורפלות. קריאת המסמך בשלמותו והקשרו מלמדת כי המשיבים הסכימו לקבלת מסרוני פרסומת. המסמך קצר ואינו עמוס בפרטים. לשון המסמך פשוטה וברורה. אף אם ניתן להדגיש עוד יותר את העובדה שמדובר בהסכמה לקבלת מסרונים, הרי שאין בכך כדי להביא למסקנה בדבר העדר הסכמה מפורשת. ההסכמה כמות שהיא מפורשת דיה על מנת לעמוד בדרישות החוק [עניין נחמיה - תא"מ 40133-04-17].
מקריאת המסמך ברור שהמידע שהמצטרף מסכים שישלח אליו, במסגרת ההצטרפות למועדון הלקוחות של המערערת, הוא בוודאי מידע פרסומי ולא מידע אחר. ברור גם כי המצטרף מסכים לקבל את המידע הפרסומי באמצעות מסרונים. הניסוח המודגש יותר המופיע באתר האינטרנט של המערערת אינו גורע מכך שההסכמה הניתנת בטופס ההצטרפות היא מספקת. הערעור מתקבל. תביעת המשיבים נדחית. המשיבים יישאו בהוצאות המערערת בערעור בסך כולל של 5,000 ש"ח.