ת"ק 16448-03-19 דהרי נ' כושר פיננסים

האם הלכת רמי מור חלה על הודעות ספאם? (החלטה, תביעות קטנות טבריה, הרשם מוהנד חליאלה):

העובדות: האם הלכת רמי מור [רע"א 4447/07] חלה על גילוי זהותו של מי שמשגר "דברי פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982?

התובע, עו"ד במקצועו, הוא מנוי של חברת הסלולר 'טלזר 019'. התובע הגיש תביעת ספאם נגד גוף בשם "כושר פיננסים", ששלח לו דבר פרסומת ללא פרטים מזהים. התובע ביקש לחייב את טלזר, ספקית הסלולר, למסור לו את פרטי הנתבעת ששלחה אליו את ההודעה. ספקית הסלולר טענה כי נאסר עליה לפי דין לגלות את פרטי השולח ותומכת עמדתה בהלכת רמי מור. בקשה קודמת נדחתה על-ידי בית המשפט מחוסר סמכות.

נפסק: הלכת רמי מור [לפיה לא קיימת בדין מסגרת הולמת למתן צו המחייב ספק אינטרנט לגלות את זהותו של גולש אנונימי וכי אין להמציא מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית] אינה חלה על בקשה של נמען המעוניין להגיש תביעת ספאם, ומבקש לחייב את ספקית הסלולר או האינטרנט למסור לו את פרטיו של הספק ששלח את ההודעה. זאת, בין אם הודעות הספאם משוגרות באינטרנט או באמצעים סלולריים.

הרציונלים שבבסיס הלכת רמי מור אינם בעלי תוקף במקרה של הודעות ספאם. ההבדלים ברורים, בולטים ויורדים לשורש העניין. בעוד שבפרשת רמי מור התנהל הדיון במישור החוקתי של חופש הביטוי, הזכות לפרטיות והזכות להישאר אנונימי (כ"זכות בת" של שתי הזכויות הנ"ל), הרי שלא ניתן לראות פרסום בעל מסר שיווקי באותה אספקלריה של "חופש הביטוי" במובנו החוקתי.

להבדיל מהזכות להביע תחושה, דעה, ביקורת או עמדה, הזכות לפנות לקהל הרחב על מנת לשווק סחורה אינה מהווה חלק מחופש הביטוי במובנו הערכי – החוקתי אשר זכויות יסוד אחרות ניגפות מפניו. הערך המוגן שלכבודו ולשם הגנה עליו דחה בית המשפט העליון את התביעה בפרשת רמי מור, אינו קיים במקרה של פרסום מסרונים בעלי מטרה שיווקית - מסחרית

ספק המציג את מרכולתו על דוכני השוק הווירטואלי מזמין במעשהו זה את קהל הנמענים לבוא אליו ולקשור עמו חוזה ומן הסתם – גם להכיר אותו ולהיוודע לזהותו. מכאן שחזקה עליו כי אינו מעוניין להישאר אנונימי זולת אם השימוש באנונימיות נועד להכשיל תביעות לפי חוק הספאם או תביעות בגין עוולת אחרות – וברי כי זהו שימוש לרעה ובחוסר תום לב בזכות לפרטיות. 

ההוראות בהסכם הרישיון של טלזר, האוסרות עליה להעביר פרטי מנוי לצד ג', אינן מונעות מתן צו שיפוטי לגילוי פרטי המנוי, שכן הרישיון עצמו מכפיף עצמו להוראות הדין. העד מטעם טלזר ימציא את מלוא הפרטים המזהים של הספק ששלח את הודעת הפרסומת לתובע.