המגמה היא להכיר בפרסומים ברשת ככלל, ובפייסבוק בפרט, כ"פרסום" לצורך חוק איסור לשון הרע (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת איילת הוך-טל):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא עו"ד, יליד העיר נשר ותושב הקריות. אביו של התובע כיהן במועדים הרלוונטיים כסגן ראש עיריית נשר. הנתבע הוא פעיל פוליטי בנשר ומשמש בתפקידים שונים בסיעה הנמצאת ביריבות פוליטית עם ראש העיר בשעתו וסגנו. עניין התביעה במספר פרסומים שביצע הנתבע בעמוד הפייסבוק של סיעתו ובעמוד הפרטי שלו ברשת החברתית. התובע טען כי הפרסומים מהווים לשון הרע וכי הוא אינו מעורב בפוליטיקה בנשר. הנתבע טען כי מדובר במחלוקת על רקע פוליטי וכי הפרסומים מהווים הבעת דעה.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. בכל הנוגע לפרסום בפייסבוק, על אף שסוגיית פרסום לשון הרע ברשת אינה סוגיה שהוכרעה באופן חד-משמעי, נראה כי המגמה בפסיקה היא להכיר בפרסומים במרשתת ככלל, ובפייסבוק בפרט, כ"פרסום" לצורך החוק [עניין מרקוס - ע"א 62613-09-16; עניין אפרייט - ת"א 17461-09-15; עניין סטרוגנו - ת"א 47032-04-14].  

הפסיקה מייחסת חשיבות להיות התובע דמות ציבורית בבחינת הקביעה אם יש בפרסום הנטען בכדי להטיל אחריות נזיקית. אף שדמו של איש ציבור אינו מותר, הכניסה לחיים הציבוריים טומנת בחובה סיכונים לפגיעה בשמו הטוב ומחייבת אותו לפתח "עור עבה". פעילות ציבורית ממילא אינה מאפשרת לכל דכפין לפרסם על פעיל פוליטי כל העולה על רוחו וגם לפרסומים במישור זה ישנם 'גבולות גזרה' אשר חריגה מהם עשויה להשית אחריות על פי חוק.

הוכחו שני התנאים הראשונים לביסוסה של עוולה לפי החוק - קיומו של פרסום לנמען נוסף שמעבר לתובע עצמו. מדובר בפוסטים שנכתבו באינטרנט, כלומר מדובר בפרסום 'בכתב או בדפוס', בהתאם לסעיף 2 לחוק. התובע פרסם שבעה פרסומים שונים המהווים עוולה על פי החוק. כך למשל, האשמת התובע בשימוש בפרופילים פיקטיביים מעידה על חוסר יושר מצד התובע ויש בה בכדי להכפישו ברבים. טענות הנתבע לפיהן למיטב ידיעתו מדובר בפרסום שהינו אמת מבוססות על השערות והערכות, אך הנתבע לא הציג בדל של ראיה להוכיח כי התובע אמנם הפעיל דף פייסבוק בשם אחר ולכן דין טענת ההגנה להידחות.

התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממשי בעקבות הפרסומים. גובה הפיצוי - יש להתחשב במקצועו של התובע, המחייב מוניטין של יושרה אישית אשר בוודאי עלול היה להיפגע כפועל יוצא מהפרסומים. שיקול נוסף הוא בעובדה שמדובר בפרסומים מתמשכים, בעלי תפוצה נרחבת לקהל יעד אשר בוודאי מכיר את התובע בין משום הייחוס המשפחתי ובין משום מקצועו והיותו יליד נשר. שיקול נוסף נוגע לאופי הפרסום. מרבית הפרסומים נוסחו בשפה עוקצנית מבלי שניתן לראות בהם משום פתיחה של דיון לגיטימי בטענות הממשיות אותן ביקש הנתבע לכאורה לעורר ביחס לאי תקינות של פעילות מנהלית ברשויות העירייה. הנתבע ישלם לתובע 50,000 ש"ח בתוספת הוצאות בסך 10,000 ש"ח. בנוסף, יפרסם הנתבע התנצלות בשני חשבונות הפייסבוק בהם בוצעו הפרסומים.