אין פסול בכך שעיריית ת"א מפעילה מצלמות וידאו המתעדות את הנעשה ברחוב לשם אכיפת עבירות חניה (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת מרים סוקולוב):

העובדות: ערעור על הכרעת דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א [תיק חניה 72118789], שזיכה את המשיב לאחר שקבע כי המערערת לא הייתה מוסמכת להפעיל את מצלמות הווידאו שהציבה לצורך אכיפת עבירות חניה, ופסל את הראיות שנאספו באמצעותן נגד המשיב, וזאת מאחר ובזכות לפרטיות של עוברי אורח ניתן לפגוע רק כאשר יש הסמכה מפורשת וקונקרטית בחוק.

נפסק: דין הערעור להתקבל. כאשר מדובר על הצבת 9 מצלמות ווידאו במרחב הציבורי, שהוצבו לצורך אכיפת חוקי החניה, אשר פועלות בזמנים ושעות מסוימות בלבד ורק כאשר פקחי חניה מאיישים את חדר הבקרה, הן סטטיות ומכוונות לעבר תמרורים וחניות בלבד, שדות הראייה שלהן מצומצמים והרזולוציה נמוכה, לא מתקיימת פגיעה בפרטיות האזרחים. ואם כן, מדובר בפגיעה קטנה ביותר ועל כן מידתית ולתכלית ראויה, אכיפת חוקי החניה בצמתים ראשיים ובעייתיים ומניעת הפרעה לתנועה. באיזון הכולל בין האינטרסים השונים אין מדובר בפגיעה המצדיקה פסילת ראיות בגינה.

כיום יש הסדרה בעניין הצבת והפעלת מצלמות הווידאו דנן לצורך אכיפת עבירות חנייה, המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מאפריל 2018. אם יש למאן דהוא השגות לגבי הסדרה זו, הדרך היא לפנות בעתירה מנהלית נגד הרשות ולתקוף הסדר זה באופן ישיר. כל עוד לא נקבע אחרת על-ידי בית משפט מנהלי, חוזר המנכ"ל מהווה הסדרה חוקית בעניין הצבת מצלמות אכיפה לעבירות חנייה. המשיב הורשע בעבירה שבכתב האישום והוטל עליו הקנס המקורי בסך 250 ש"ח.