תיק חניה 72118789 מדינת ישראל נ' מזרחי

(הכרעת-דין, עניינים מקומיים ת"א, השופט איתי הרמלין): העירייה אינה מוסמכת לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות רחוב, בין היתר לאור הפגיעה בפרטיות הגלומה בכך.

העובדות: הנאשם הואשם בכך שעבר עבירה של "חניה כפולה" ברחוב יפת ביפו. הדו"ח הופק לו ממוקד בקרה עירוני מרוחק, לאחר שתועד במצלמת רחוב לאכיפת חוקי החניה. הנאשם טען כי העירייה אינה מוסמכת לאכוף את חוקי החניה באמצעות מצלמות וידאו המותקנות על בניינים, בין היתר בשל הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות הגלומה בכך. 

נפסק: לאדם זכות לפרטיות גם ברחוב, אם כי זכות זו מצומצמת יותר מאשר הזכות לפרטיות המגינה על האדם בתחומי ביתו. הבעיה המרכזית בשימוש במצלמות רחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת איסורי החניה. מצולמים בהן אנשים רבים שכלל לא עברו עבירה, יחד עם פרטים שאינם עניינה של העירייה ונוגעים לצנעת חייהם של עוברי האורח שנקלעו למקום ונקלטו במצלמה.

אם קיים ספק בשאלה אם מצלמת רחוב בודדת גורמת לפגיעה בפרטיות כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות, הרי שמערך שלם של מצלמות כאלה, שבאמצעותו ניתן לעקוב אחרי תנועותיו של כל אדם הנמצא ברחוב, נכנס בוודאי לגדרה של החלופה הראשונה לפגיעה בפרטיות, בסעיף 2(1) לחוק ("בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו...").

לנוכח הפגיעה בזכות לפרטיות הגלומה בפעולת מצלמות הרחוב, הרי שבהיעדר הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, לא היתה העירייה מוסמכת להפעילן לצורך אכיפת חוקי החניה. הפרטיות היא אחת מזכויות האדם המוכרות בישראל והיא זכות יסוד חוקתית מוגנת. אין לראות בהצבת מצלמות הרחוב כסמכות עזר לסמכות העירייה לאכוף את חוקי החניה. 

השימוש במצלמות רחוב, הפוגעות בזכות היסוד החוקתית לפרטיות, מחייב הסמכה מפורשת בחוק גם מכוח פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במצב דברים זה של פגיעה בזכות חוקתית ללא הסמכה בחוק, אין צורך לבחון את הצבת המצלמות במבחנים של תכלית ראויה ושל מידתיות, שכן די בהיעדר הסמכה כדי לקבוע כי הפעלתן אינה חוקית.

יש מקום לפסול את הראיות שהושגו באמצעות מצלמת הרחוב שהוצבה ללא סמכות. הואיל והנאשם הכחיש את ביצוע העבירה, הרי שעם פסילת ראיות התביעה אין ראיות המוכיחות את אשמתו ויש לזכות אותו.