ע"א 35757-10-16 נידיילי תקשורת בע"מ נ' שאול ואח'

"שיתוף" לא. "לייק" כן. איך מותר להגיב על פרסום משמיץ? (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים שנלר, ורדי ורביד): 

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 19430-10-16], שדחה תביעת לשון הרע שהגישה המערערת נגד המשיבים. המערערת מוציאה לאור מקומון בר"ג וגבעתיים. המשיבים נחשפו בפייסבוק לפרסומים של אחרים בגנות המקומון, ובחרו ללחוץ על כפתורי ה"חיבוב" (LIKE) וה"שיתוף" (SHARE) בהתייחס לפרסומים אלה. פעולה זו הובילה להצגת הפרסומים בפני חברי הנתבעים בפייסבוק. 

ביהמ"ש השלום קבע כי הפרסומים המקוריים מהווים לשון הרע, אך כי "שיתוף" או "לייק" שנעשים על-ידי אדם ביחס לפרסום שכתב אחר אינם מהווים פרסום לשון הרע, וזאת בניגוד לכותב הסטטוס, שכן בלחיצה על הכפתורים הללו מתקיים יסוד ההגעה של הפרסום, אך עדיין לא מתקיים "פרסום" משום שלא מתקיים היסוד של "הבעת לשון הרע". מכאן הערעור. בתיק הוגשה גם עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

נפסק: מאז נחקק החוק חלו תמורות רבות באופן שבו מתנהל השיח הציבורי וביכולתם של פרטים לממש את חופש הביטוי [עניין מור - רע"א 4447/07]. יש חשיבות מיוחדת להגנה על חופש הביטוי באינטרנט, "כיכר העיר" החדשה. בהיעדר עדכון ראוי לחוק, מוטב להחיל את דיני לשון הרע "בשינויים המחייבים" על פרסומים באינטרנט מאשר להניח קיומה של לאקונה. בפסיקה נקבע כי זירת הפייסבוק אינה פטורה מדיני לשון הרע וכי אלו יחולו תוך יישומם המושכל והתאמתם לעידן המודרני [עניין סרנה - רע"א 1688/18]. המיקוד במקרה זה הוא במפרסם המשני - לא מי שיצר את לשון הרע, אלא מי שהתייחס אליה או הרחיב את מעגל החשופים לה.

פעולת החיבוב היא דרך מהירה ונוחה להביע תמיכה או הזדהות עם הנכתב בסטטוס. אפשרות השיתוף מאפשרת למתבונן בסטטוס המדובר לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים בפייסבוק. אין אנו נדרשים לפעולת התגובה, שהיא ככל "כתיבה" ובגדר פרסום [ענין בוהדנה - רע"א 3086/17]. אף נקבע כי העברת דוא"ל יש בה משום פרסום [עניין פלאוט - ע"א 1184/06]. גם במשפט המשווה נקבע ניתן לחייב אדם בלשון הרע גם אם לא היה זה שערך את הפרסום המקורי, בדומה למקרה זה.

לפי סעיף 7 לחוק נדרשים שני יסודות לצורך הוכחת עוולת לשון הרע. "פרסום" ו"לשון הרע". כבר נקבע כי התוכן שפורסם מהווה לשון הרע והשאלה העומדת להכרעה היא האם חיבוב או שיתוף מהווים פרסום (לפי סעיף 2(א) ו-2(ב) לחוק). החוק בנוסחו היום אינו נותן מענה לשאלות המשפטיות שמעלה התיק. על בית המשפט למצוא פרשנות שלשון החוק מאפשרת. פעולת החיבוב אינה מביאה באופן ודאי או ישיר להפצת התוכן, אלא עשויה להביא לכך בחלק מהמקרים, מבלי שיש למשתמש בהכרח שליטה על כך. לא ניתן לקבוע כי מדובר בפעולה אקטיבית אשר תביא בהכרח להגדלת מעגל הנחשפים. פעולת השיתוף היא העברת דבריו של אחר לקהל נוסף, שנעשית באופן אקטיבי.

יש להבחין בין פעולת החיבוב לשיתוף. האחרונה היא פעולה אקטיבית שבהכרח תגרום לחשיפת יתר של הפוסט המדובר והיא נועדה לשם כך. יש לראות בפעולה זו כפרסום לכל דבר ועניין. שונים הדברים ביחס לפעולת החיבוב, כאשר בפעולה זו כל רצון הפועל הוא להודיע למפרסם הפוסט, ולאלה שכבר נחשפו לו, מה דעתו אודות הפוסט. אין לראות בפעולה זו כפרסום נוסף או משני. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה המשיבים יפצו את המערערת ב-5,000 ש"ח כפיצוי בגיף שיתוף אחד מהפרסומים.