בתביעת לשון הרע על פרסום בפייסבוק אין משקל לכך שהתובעת לא ביטלה את חברותה עם הנתבעת בפייסבוק בזמן ההליך המשפטי (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשם יניב ירמיהו):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת שימשה בתפקידים במערכת החינוך ובין היתר ניהלה בית ספר בראשון לציון, שם שימשה הנתבעת כמורה, עד שהועברה מתפקידה לבית ספר אחר. התובעת פרסמה פוסט בפייסבוק ולצידו מספר תמונות שלה. הנתבעת פרסמה תגובית לפוסט ולטענת התובעת עשתה כן במטרה להכפיש אותה ולפגוע בה. הנתבעת שללה את טענות התובעת.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. תיאור התובעת כאדם הנוהג בניגוד לנורמות המקובלות בחברה מהווה לשון הרע. הקורא הסביר של התגובה יסיק כי התובעת אינה אדם ישר או ערכי ועוד. התגובית נועדה להשפיל את התובעת בעיני הקורא הסביר ולבזותה בשל תכונות כאלה ואחרות שיוחסו לה. חלק מהאמירות בתגובה מהוות חיווי דעה של הנתבעת בעוד שאמירות אחרות מהוות ציון עובדות, משהקורא הסביר מתבקש לאמץ את הדברים ללא ביקורת עצמאית. אין בין הדברים דבר או חצי דבר לבין האמת, לא אמת לשעתה ולא אמת במלואה, לא אמת משפטית ולא אמת עובדתית. הגנת האמת בפרסום לא תוכל לעמוד לנתבעת ביחס לאמירות שאינן דעה.

קמה חזקה כי הפרסום לא נעשה בתום לב. מדובר בפרסום המהווה לשון הרע שלא ראוי להגן עליו בנסיבות הפרסום. יש לתת משקל לעובדה כי הנתבעת יכולה היתה למחוק את התגובית בשלב מוקדם ולמנוע חשיפה של משתמשים רבים ברשת החברתית לפרסום. אין לתת משקל לכך שהתובעת לא ביטלה את חברותה עם הנתבעת בזמן ההליך המשפטי משאין בכך כדי להכשיר את האמירות שהובאו. הנתבעת תפצה את התובעת ב-9,000 ש"ח בצירוף הוצאות בסך 500 ש"ח.