(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשם יניב ירמיהו): תביעת הספאם נדחתה. רעיית התובע מסרה את כתובת הדוא"ל לנתבעת.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שיגרה לו 13 הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי במהלך שנת 2009 מסרה אשתו של התובע את פרטיה האישיים לנתבעת, לרבות כתובת הדוא"ל מושא התביעה, וכן הביעה את הסכמתה לקבל מידע פרסומי. התובע טען כי כתובת הדוא"ל היתה ברשותו רק החל משנת 2014 והציג אישור של חברת בזק בינלאומי לכך.

נפסק: יש לדחות את התביעה. המחלוקת העיקרית היא האם נמסרה כתובת הדוא"ל אליה נשלחו דברי הפרסומת, על-ידי התובע או רעייתו, עוד בשנת 2009. על שאלה זו יש להשיב בחיוב, במאזן הסתברויות. הנתבעת העידה כי רעייתו של התובע פנתה אליה על-מנת שזו תסייע לה לקבל אשרת כניסה לארה"ב ובהמשך אף הזמינה באמצעותה כרטיסי טיסה לארה"ב. המסמכים שהציגה הנתבעת אותנטיים. התובע הסתפק בהעלאת טענת זיוף באופן כללי וסתמי, חרף היותה טענה חמורה.

עדותה של רעייתו של התובע מאידך היתה מגמתית ורב היה הנסתר בה על הגלוי. אין להעדיף אותה על פני המסמכים שצירפה הנתבעת. המסמכים מלמדים על מסירת המידע האישי הרב על-ידי רעיית התובע, לרבות כתובת הדוא"ל, עם הסכמה לקבלת דברי פרסומת. כטענת נציג הנתבעת, לא היה ביכולת הנתבעת להגיע לאותם נתונים אישיים אלא אם נמסרו לה, שכן אלה לא הגיעו יש מאין. 

בניגוד לטענת התובע, אין מסמכי בזק בינלאומי מהווים ראיה מוסדית. מדובר במכתב שהוצא על-ידי נציג החברה לבקשת התובע. אותו נציג לא הובא למסירת עדות, כך שאין אפשרות ליתן למכתב משקל כלשהו ביחס לתוכנו. אין מדובר במסמך שנערך על-ידי בזק בינלאומי במהלך פעילותה הרגילה, כי אם מסמך שנערך לבקשתו המיוחדת של התובע (סעיף 35 לפקודת הראיות). 

במאזן הסתברויות הצליחה הנתבעת להראות כי נמסרה הכתובת וניתנה הסכמה למשלוח דברי הפרסומת. התובע לא הוכיח כי ביקש להסירו ממאגר הנתונים טלפונית ואף לא סיפק מידע כלשהו באשר למועד הבקשה הנטענת. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח.

עדכון: ביום 12.11.2018 ניתן פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד (השופט אילן ש' שילה) במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על פסק-הדין לעיל. פסק-הדין ניתן בהיעדר התייצבות מטעם הנתבעת. בית המשפט קיבל את הערעור והורה על החזרת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות, על-מנת שידון במועד בו הוקצתה לתובע כתובת הדוא"ל אליה נשלחו דברי הפרסומת [רת"ק 13805-05-18 קוסובסקי נ' איילה נסיעות ותיירות בע"מ].