(פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט אהרון פרקש): התובע הוא בעל זכויות היוצרים בהגדרות התוכנה המיוחדות שיצר עבור ישיבת מיר בעת שסיפק לה שירותי מחשוב.

העובדות: תביעה שעיקרה בטענת התובע להפרת זכויות יוצרים שלו בהגדרות תוכנה מיוחדות שיצר עבור הנתבעת וכן בקשה לצו מניעה קבוע. התובע סיפק שירותי תחזוקה למערכות המחשוב של הנתבעת במשך למעלה מ-7 שנים. לאחר שהנתבעת הודיעה לתובע על סיום ההתקשרות, התובע דרש כי הנתבעת תשלם לו חובות כספיים שלטענתו היא חבה לו. התובע סירב לבקשת הנתבעת כי ימסור לה את הסיסמאות להגדרות המיוחדות שיצר, וזאת עד לגמר ההתחשבנות.

הנתבעת שכרה את שירותיו של טכנאי מחשבים, שהחליף את הסיסמאות והתקין מחדש את חיבורי המחשב והתוכנות, על-גבי שרתים חדשים שהנתבעת רכשה. התובע טען כי הנתבעת העתיקה את ההגדרות המיוחדות שיצר, ללא רשותו ותוך הפרת זכויות היוצרים שלו. הנתבעת טענה כי התובע כלל לא הצביע על יצירה ספרותית הזוכה להגנה לפי חוק זכות יוצרים. לאור הפער בין חוות הדעת שהגישו המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו.

נפסק: דין התביעה בעילת הפרת זכות יוצרים להתקבל. לתובע יש זכות יוצרים בהגדרות המיוחדות ובתוכנה, וזכות זו הופרה על-ידי הנתבעת. 

המונח "תוכנה" מוגדר בסעיף 1 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. המונח "תוכנת מחשב" כולל בדרך כלל לא רק את התוכנה עצמה, אלא גם מאגרי נתונים, חומר הכנה ותיעוד מלווה. הוא יכול לכלול גם כל צורה אחרת של יצירה שתועדה באופן דיגיטלי, כגון גופנים, שפת תכנות וכלי תוכנה, שבאמצעותם ניתן לייצר את התוכנה. קיימים מספר סוגים של תוכנות: תוכנת הפעלה, מאגר נתונים, ותיעוד. תוכנת ההפעלה כוללת בעיקר שתי תוכנות עיקריות: תוכנת הפעלה ותוכנה יישומית. התוכנה היישומית, הרלבנטית למקרה זה, נכתבת בדרך כלל על-ידי המשתמש, או למענו, ותפקידה לענות על הצרכים המיוחדים לו.

תוכנת מחשב היא יצירה ספרותית מוגנת. אם על פי פקודת זכות יוצרים, 1924, כללה תוכנת מחשב את קוד המקור (source code) וקוד היעד (object code), ההגדרה בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מקיפה גם כל צורה עתידית, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. עם זאת, קיימים חריגים בחוק לגביהם לא תהא קיימת זכות יוצרים, והם רעיון; תהליך ושיטת ביצוע; מושג מתמטי; עובדה או נתון; וחדשות היום. 

בעניין הרפז [ע"א 139/89] ביהמ"ש העליון קבע כי שלושת השלבים בפיתוח תוכנה הם שלב הגדרת הדרישות, שלב התכנון ושלב התכנות, וכי שני השלבים הראשונים הם החשובים והמהותיים ביותר בפיתוח התוכנה וכי הם אינם בגדר רעיונות בלבד. פסיקה זו מבטאת גישה רחבה המעניקה הגנה המשתרעת על מלוא המבנה, הסדר והארגון של התוכנה. ההגנה חלה על כל סוגי התוכנות וכל קבוצת הוראות המיועדת לגרום לביצוע פעולה על-ידי מחשב, תהיה מוגנת בכל צורה שבה היא מוצאת ביטוי.

הבעלות בתוכנת מחשב, לגבי תוכנת מחשב המוזמנת אצל קבלן עצמאי, שייכת לקבלן העצמאי שהוא יוצר התוכנה, אלא אם הוסכם אחרת. בעניין אשרז [ע"א 2392/99] ביהמ"ש קבע כי בחישוב ההפרות אין להתייחס לשימוש בתוכנה ולהעתקת התוכנה כשתי הפרות שונות.

האם לתובע זכות יוצרים בהגדרות המיוחדות? יש להשיב על השאלה בחיוב. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע, בחוות דעתו, כי "לעולם לא נתקלתי בדרישה דומה לזו של התובע בדבר זכויות יוצרים על הגדרות הסיסטם ואני סבור כי אינה במקומה". חוות הדעת סייעה לביהמ"ש להבנת הפעולות שביצע התובע בתוכנה שיצר עבור הנתבעת. ברם, מסקנתו לשאלה האם פעולת התובע מוגנת בזכויות יוצרים, היא מסקנה משפטית, אשר אינה בתחום המומחיות של המומחה. ביהמ"ש אינו מקבל את דעת המומחה כי אין לייחס זכות יוצרים לתובע, וזאת על רקע החוק והפסיקה.

המומחה אישר כי הקודים שהתובע כתב מבצעים בסופו של דבר פעולות במערכת המחשב אצל הנתבעת, קרי מהווים בסיס לתוכנה. המומחה קבע עוד כי ההגדרות המיוחדות דרשו תכנון, מאמץ מחשבתי, זמן, ידע ומחשבה גבוהים יותר מהרגיל. תיאור המומחה מתאים לשני השלבים הראשונים ביצירת תוכנת מחשב, שהם שלבי העיצוב והתכנון. כמו כן, שלבים אלה מבוטאים בתרשימי זרימה סכמאטיים שהתובע הכין, המחזקים את המסקנה כי מדובר בדרך ביטוי של יצירה התוכנה ולא ברעיונות בלבד. ביחס לאופן הביצוע המומחה העיד כי ניתן היה לבצע את הפרויקטים בכמה דרכים טכנולוגיות. מכאן שקיימת מקוריות בתוכנה שהתובע יצר.

האם הנתבעת העתיקה את תוכנת התובע? הדין קובע כי העתקה היא עשיית עותק בכל צורה מוחשית. טכנאי המחשבים של הנתבעת העיד כי לאחר שהחליף את הסיסמאות ביצע בפועל העתקה של מערכת המחשוב. המומחה העיד כי פעולת "גיבוי ושחזור" היא למעשה פעולת העתקה של תוכנות מחשב. המומחה בעדותו חיזק את טענות התובע כי פעולות הנתבעת בכניסה למערכת המחשב היוו "פריצה" והעתקה. משמעותה האופרטיבית של פעולת גיבוי ושחזור היא העתקה בפועל של כל ההגדרות והקודים של התובע ו"העלאה" שלהם מחדש על-גבי השרתים החדשים. הנתבעת העתיקה חלק מהותי מתוכנת התובע.

האם מדובר ב"העתקה מותרת" לפי סעיף 24(ג)(1) לחוק? העתקה מותרת היא העתקה של עותק מורשה לצורכי גיבוי או תחזוקה של התוכנה והתאמתה למערכת מחשב או העתקה לצורך מתן שירות, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. במקרה דנן, לא הוסכם כי זכויות היוצרים תהיינה של המזמינה - הנתבעת. יש טעם רב בטענת התובע בדבר עיכוב מסירת הסיסמאות עד לגמר החשבון. לו היתה הנתבעת משלמת לתובע עבור ההגדרות המיוחדות, היתה רוכשת את התוכנה כדין, ודומה כי בפני התובע היתה עומדת משוכה גבוהה יותר להוכיח כי הנתבעת ביצעה העתקה מפרה. 

התובע השקיע זמן ומאמץ מחשבתי, מיומנות, ידע וניסיון, מעבר לעבודה השוטפת שביצע עבור הנתבעת. את הגדרות התובע ניתן היה לבצע במספר חלופות שונות, והתובע התפעיל מקוריות ויצירתיות בכתיבת הקודים נשוא התובענה. המסקנה היא כי לתובע זכויות יוצרים בהגדרות המיוחדות. בהחליפה את סיסמאות התובע ובבצעה פעולות גיבוי ושחזור על-גבי השרתים החדשים, הנתבעת העתיקה את יצירת התובע תוך הפרת זכויות היוצרים שלו. ההעתקה אינה מותרת מאחר שלא היה בידי הנתבעת "עותק מורשה".

בהתחשב בהיקף ההפרה, חומרתה, משך הזמן בו בוצעה, הרווח שצמח לנתבעת מההפרה, טיב היחסים בין הצדדים וחוסר תום ליבה של הנתבעת, יש להעמיד גובה הפיצוי הסטטוטורי על הסכום המקסימלי - 100,000 ש"ח. ניתן צו האוסר על הנתבעת לעשות שימוש בתוכנות ובהגדרות המיוחדות שהתובע יצר עבורה במסגרת פעילותו, לרבות שינוי או שימוש בהגדרות המיוחדות כבסיס לפיתוח תוכנות חדשות או הגדרות נוספות. ניתן צו עשה להעביר לתובע שליטה בסיסמאות או בכל דרך אחרת בתוכנות המיוחדות שיצר. הנתבעת תישא בהוצאות ההליך וכן בשכ"ט ב"כ התובע בסך 20,000 ש"ח.