ת"ק 37618-05-17 אמיר נ' אופטימל סוכנות לביטוח פנסיוני (2014) בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב): חוק הספאם אינו חל על שיחות טלפוניות שיווקיות אנושיות, אך שיחות מרובות עשויות להוות פגיעה בפרטיות.

העובדות: התובעת טענה כי נציגי הנתבעת התקשרו אליה 13 פעמים, כאשר התובעת ענתה רק לשיחה הראשונה והאחרונה וחסמה את יתר ניסיונות השיחה. התובעת דרשה כי הנתבעת תפצה אותה ב-13,000 ש"ח, מכוח הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי שיחת שיווק אנושית אינה נכנסת לגדר איסורי חוק הספאם. התובעת טענה כי אם אין תחולה להוראות חוק הספאם, אזי מדובר בהטרדה באמצעות מתקן בזק (סעיף 30 לחוק התקשורת) ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

נפסק: התובעת הוכיחה כי הנתבעת ביצעה אליה 13 שיחות, כאשר התובעת ענתה לשתי שיחות. מדובר בשיחות שמטרתן שיווקית. האם שיחה אנושית בעלת תוכן שיווקי נכנסת לגדר הגדרת "הודעת מסר קצר" בסעיף 30א לחוק? התשובה שלילית. בעבר הייתה קיימת מחלוקת בין שופטי בתי המשפט לתביעות קטנות בנקודה זו. לאחרונה השאלה נידונה בביהמ"ש המחוזי בי-ם [עניין כהן - רת"ק 31757-03-17], אשר קבע כי אין לכלול בהגדרת "הודעת מסר קצר" שיחות שיווקיות הנעשות על-ידי גורם אנושי. הנימוקים בהליך זה מקובלים על ביהמ"ש.

האם שיחות חוזרות מהנתבעת, לאחר שנאמר לה כי התובעת אינה מעוניינת בשירותיה, נכנסות לגדר סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות? לא כל שיחת טלמרקטינג, שהנמען לא הסכים לה מראש, מהווה הטרדה לפי סעיף 2(1). למשל, שיחה חד-פעמית לנמען, אשר לאחר שסירב לקבל שיחות מסוג זה לא בוצעו אליו שיחות נוספות, לא תהווה פגיעה בפרטיות, גם אם גרמה לאי-נוחות מסוימת [עניין כהן לעיל; עניין אורי - ת"ק 22635-12-14].

במקרה זה מדובר ב-13 שיחות טלפון שבוצעו במהלך חודשיים. כבר בשיחה הראשונה הבהירה התובעת לנציגת הנתבעת כי היא אינה מעוניינת בשירותיה. התנהלות הנתבעת, שחזרה והתקשרה לתובעת, מהווה פגיעה בפרטיות התובעת ("הטרדה אחרת"), שהיא מעבר לאי-נוחות גרידא שנגרמה לתובעת מעצם קבלת השיחות. התובעת זכאית לפיצוי כספי המוערך ב-1,500 ש"ח, מכוח חוק הגנת הפרטיות, וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

על העוסקים בשיווק טלפוני להפנים כי גם אם הטלמקטינג כשלעצמו אינו מהווה הפרה של חוק התקשורת, ופניה טלפונית לקהל הרחב היא לגיטימית, הרי שמרגע שהנמען הביע אי-רצון להמשך פניות, הפניות החוזרות עלולות להוות פגיעה בפרטיותו, המזכה בפיצוי כספי ללא הוכחת נזק.