(פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, השופט יניב הלר): במקום להרתיע את העבריינים על חוק התקשורת, מכלה ביהמ"ש זמן יקר על סינון "טרמפיסטים" וחברה מסחרית הבוחשת בהליכים לא לה.

העובדות: התובעת, בסיוע חברת ספאם אוף, טענה כי הנתבעת שלחה לה הודעה שיווקית, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

נפסק: ביהמ"ש הורה על צירופה של ספאם אוף כצד נוסף בתיק. מזה זמן מנוצלת תכליתו הראויה של חוק הספאם באופן לא ראוי בידי חברות מסחריות, בהן ספאם אוף, תוך שימוש בהליכים של תביעה קטנה. מעורבותה של חברה מסחרית בהליך יש בה טעם לפגם וכן היא בעייתית מבחינת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין [עניין ארד - רת"ק 31506-05-17]. בנסיבות הקשורות לתיק זה, דומה כי גם העמדות המקלות או המרוככות שהובעו בפסיקה לא יוכלו להסכין עם התנהלות ספאם אוף, שהתערבה בהליך שאינה צד לו וביצעה פעולות בשם מי שלא הותר לה לייצגו. במקום לעודד תביעות מוצדקות נאלץ בית המשפט, חדשות לבקרים, להתמודד עם תביעות שלא ברור מי עומד מאחוריהן, ועם תובעים שלא ברור עד כמה הם צד אמיתי ומעורב בהליך. במקום להעניש ולהרתיע את העבריינים על חוק התקשורת, מכלה ביהמ"ש זמן יקר על סינון "טרמפיסטים", תובעים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם באשר להליך שעליו הם חתומים וחברה מסחרית הבוחשת בהליכים לא לה. התביעה נדחתה.