(פסק-דין, שלום ת"א, השופט עדי הדר): על בית המשפט לשלוח מסר ברור לכל מי שחושב שכיכר העיר החדשה היא שדה הפקר.

העובדות: התובעת טענה כי הנתבע פרסם פוסטים ויראליים בפייסבוק בגנותה, במטרה להשפילה ולבזותה. עיקר המחלוקת נוגעת לתמונה שצולמה בשנת 2010 בפאב תל-אביבי, שבה התובעת מצולמת יחד עם חבר הכנסת אורן חזן. תמונה זו פורסמה בתקשורת בתפוצה נרחבת בהקשר של המעשים שיוחסו לחבר הכנסת חזן. התובעת טענה כי התובע ערך את התמונה כך שיצר ממנה "מם" (Meme) בתוספת הכיתוב "בסך הכל רציתי אבא", כאשר האדם הסביר מקשר בין ביטוי זה לפרשיית הסרסרות בה היה מעורב אייל גולן.

נפסק: לצורך הכרעה בתביעה יש להתייחס לשני פרסומים שונים. הפרסום הראשון נוגע לתמונה המשותפת של התובעת עם חה"כ חזן, עליה הוסף הכיתוב "בסך הכל רציתי אבא". פרסום של פלוני עם ח"כ אין בו כדי להוות פרסום מבזה או משפיל. התובעת טענה כי הפגיעה נובעת מהכיתוב, המהווה ציטוט של הזמר אייל גולן ביחס לאביו, לאחר שזה נחשד בביצוע עבירות חמורות.

הנתבע פרסם תמונה וכיתוב שגרמו לביזויה והשפלתה של התובעת עוד קודם לכן, על-ידי פרסומה בהקשר לפרסומים שליליים שייחסו לח"כ חזן סרסרות, תוך שהוא ער להקשר הבעייתי, אך מצא להוסיף שמן למדורה על-ידי יצירת קישור נוסף, הפעם לאמירה של אייל גולן, שבעת פרסום הכיתוב נצרבה בתודעה כמתייחסת לפעילות עבריינית מינית שיוחסה לאביו. הנתבע אחראי לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לפרסום דבר שפרסומו עלו להשפיל ולבזות אדם.  

עניינה של התובעת והאפשרות שתיפגע כלל לא עמדו לנגד עיני הנתבע. הנתבע ידע כי הוא עלול לפגוע בתובעת. ספק רב אם היה משתמש בתמונה כפי שעשה אם מי מבנות משפחתו היו מופיעות בתמונה. לנתבע היה חשוב לשתף בהקדם האפשרי באמצעות הרשת החברתית כולי עלמא בדבר הגיגיו השנונים, ואין בכך פסול, אלמלא, בדרך, הוא עושה שימוש בגברת אלמונית, ללא כל מחשבה נוספת, שמא בכך הוא פוגע בה על לא עוול בכפה.

הנתבע טען אמת דיברתי. הגנה זו ייתכן ועומדת לו כלפי ח"כ חזן, אך ודאי שאינה עומדת לו כלפי התובעת. לא היה כל עניין או תועלת לציבור בשיבוץ פניה של התובעת בפרסום ולפיכך גם לא התקיים התנאי לגבי "עניין ציבורי" ואין הנתבע יכול לחסות תחת הגנת אמת דיברתי. הדין צועד עם חידושי הטכנולוגיה וכיום כמעט לכל אחד יש גישה לכיכר העיר, היא הרשת החברתית. די בהקלדה של מספר משפטים וצירוף תמונה ממאגר כלשהוא, כדי לפגוע קשה בזולת. אין כל סיבה להקל ראש בעוצמה של יכולת זו. להפך, על ביהמ"ש לשלוח מסר ברור לכל מי שחושב שכיכר העיר החדשה היא שדה הפקר.

הפרסום השני עוסק בפוסט של התובעת ברשת החברתית, שם שיתפה בתחושותיה הקשות עקב העוול שנגרם לה. גם אם שגה הנתבע עת פרסם לשון הרע על התובעת בפרסום הראשון, יום קודם לכן, מצופה היה שלמקרא דברי התובעת הוא אולי אף יתנצל בפניה. אך הנתבע המחיש שוב כמה הוא חסר רגישות לזולת, כאשר עשה שימוש דווקא במילים כואבות אלה כדי להפגין את שנינותו הרבה על-ידי העתקה של דברי התובעת בהקשר לדברי ביקורת על השרה מירי רגב. בפרסום זה לא מופיעה תמונת התובעת ואין בו כל פרט מזהה נוסף. גם אם מעשה הנתבע מעורר חוסר נוחות, אין לקבוע כי פרסום זה מהווה פרסום לשון הרע.

גם אם אין בפרסום השני לשון הרע, הוא מעצים את הלך הרוח חסר הרגישות של הנתבע, שרואה בתובעת וזולתו כלי ואמצעי בלבד להפגין את שנינותו. יש להביא בחשבון שפרסום ברשת החברתית תפוצתו רחבה. אין חולק כי כל אחד מחבריו בפייסבוק יכול לשתף רבים אחרים וכך עשוי להתפתח פרסום ויראלי. יש לקחת בחשבון כי לא הנתבע הוא שיצר את מחול השדים סביב התובעת, אלא גורם אחר שפרסם קודם לכן את תמונתה עם ח"כ חזן. הנתבע ישלם לתובעת סך של 15,000 ש"ח.