ע"א 1216/17 רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ נ' גד

(החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשם גלעד לובינסקי זיו): צפייה יזומה של בעל דין או מי מטעמו בפסק-דין באמצעות "נט המשפט" אינה מהווה המצאה כדין.

העובדות: בקשת המשיב לסילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

נפסק: דין הבקשה להידחות. ב"כ המערערת הצהירו כי לא התקבלה במשרדם הודעת דוא"ל שלפיה ניתן פס"ד בתובענה. בתצהיר אף הובהר כי תיבת הדוא"ל אליה מתייחסת הכתובת שנמסרה לביהמ"ש - תקולה וכי ניסיון לשנות את הכתובת באמצעות מוקד התמיכה של "נט המשפט" לא צלח. חלה תקנה 497ג(ג2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וממילא אין לקבוע כי פסק הדין הומצא למערערת במועד בו נשלחה, לפי הנטען, הודעת הדוא"ל.

אפילו אם ב"כ המערערת או מי מטעמו צפה בפסק-הדין באמצעות מערכת "נט המשפט" באופן יזום, לא יהיה בכך כדי לשנות, שכן צפייה ביוזמת בעל דין או מי מטעמו אינה מהווה המצאה כדין, ואין בה כדי להתחיל את מרוץ הימים להגשת הליך ערעורי [עניין לנגוצקי - ע"א 3693/15; עניין פלונית - בש"א 7703/15]. אין די בתגובה הלקונית שניתנה מטעם המערערת לאמצעי התקשורת כדי לגבש את אותן נסיבות חריגות המצדיקות את החלת "חריג הידיעה". הערעור הוגש במועד.