(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי רגב): כדי לחייב מפרסם בפיצוי נדרש כי משלוח ההודעה יהיה ביודעין.

העובדות: התובעת טענה כי על הנתבעים לפצותה בגין הודעות פרסומת שנשלחו אליה לטלפון הנייד, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעים הכחישו כי שלחו את ההודעות וכן טענו להיעדר יריבות מול הנתבע 2.

נפסק: דברי פרסומת נשלחו לטלפון של התובעת. לא התובעת פנתה לנתבעים, אלא חברת ספאם אוף, אשר היא שערכה את הבדיקות קודם להגשת התביעה. נציג החברה לא העיד בדיון על פעולות הבדיקה. אין מחלוקת כי "מפרסם" הוא גם מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו, וייתכן כי מדובר בנתבעת. אולם כדי לחייב מפרסם בפיצוי נדרש כי משלוח ההודעה יהיה ביודעין. לא הוכח כי הנתבעת היא ששלחה באופן ישיר את ההודעות אל התובעת ולפיכך לא מתקיים יסוד ה"ביודעין" הנדרש לצורך חיוב הנתבעת בפיצוי. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 250 ש"ח.