(פסק-דין, תביעות קטנות כפ"ס, השופטת אביבה טלמור): ההודעות שנשלחו לתובע מקורן בטעות של מפרסם המודעה המקורי ב"יד 2".

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 13 הודעות פרסומת בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. 

נפסק: דין התביעה להידחות. הנתבעת היא מפעילת האתר "יד 2". האתר הוא לוח מקוון, בין היתר לפרסום מודעות גולשים. צודקת הנתבעת כי האתר דומה ללוח מודעות, עליו יכול כל המעוניין לפרסם מודעת מכירה או השכרה בדבר נכס או שירות כלשהו. בעת פרסום מודעה נדרש המפרסם להשלים את פרטיו, לרבות כתובת הדוא"ל. במקרה זה מדובר היה בטעות של מפרסם המודעה האמיתי, שאינו התובע.

כבר עת קיבל התובע את ההודעה הראשונה, יכול היה התובע להבין כי נפלה טעות ולפנות אל הנתבעת וליידע אותה בדבר הטעות, אך הוא לא עשה כך. הנתבעת הוסיפה להודעות קישור להסרת הנמען. ההודעות אינן מהוות דבר פרסומת לפי החוק, שכן מדובר בהודעות שאפשרו לתובע, אם היה מפרסם המודעה האמיתי, לקבל שירות חינמי של עדכונים. האלמנט של עידוד הוצאת כסף מכיסו של התובע, הוא מקבל ההודעות, אינו מתקיים כלל. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ש"ח.