(פסק-דין, תביעות קטנות רחובות, השופט איל באומגרט): התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 22 הודעות פרסומת בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע הודה כי רכש מכונת קפה של הנתבעת ואף מסר את כתובת הדוא"ל שלו, אך הכחיש כי המוכר הסביר לו כי הכתובת תשמש למשלוח דברי פרסומת. הנתבעת טענה כי היא מנחה את המוכרים להסביר כי כתובת הדוא"ל יכולה לשמש כמען לקבלת דברי פרסומת. נפסק - סעיף 30א(ג) לחוק קובע כי מפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בתנאי שמתקיימים שלושת תנאי הסעיף. התובע הכחיש כי המוכר הסביר לו שפרטיו ישמשו למשלוח דברי פרסומת. הנתבעת לא הביאה כל עדות כי אותו מוכר נהג לכל הפחות להודיע לרוכשים את דבר האפשרות שפרסומת תישלח. ביהמ"ש שוכנע כי התובע ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה בשתי דרכים שונות. הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח.