(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת ליעד שגב): התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 4 מסרוני פרסומת, ללא הסכמתו, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.הנתבעת טענה כי היא פונה במסרונים רק לחוג לקוחותיה. נפסק - אין חולק כי הנתבעת שלחה מסרונים וכי התובע קיבל מסרונים מהנתבעת. עולה רק שאלת הפיצוי המגיע ממסרונים אלה. הנתבעת שלחה 3 מסרונים ולא 4 כנטען. לא מדובר בהפרה רבתי של החוק. נאמנה על ביהמ"ש גרסת הנתבעת כי מסרונים מטעמה נשלחים רק לאלה הנמנים על חוג לקוחותיה ורק בחגים או אירועים מיוחדים. אין להטיל חובה על אדם ללחוץ על קישור "הסר" ולכן טענת הנתבעת בעניין זה אינה מתקבלת. עם זאת, התובע יכול היה לעשות שימוש באפשרויות התקשורת האחרות ולדאוג להסרתו מרשימת התפוצה. אין לתובע אלא להלין על עצמו בכך שפנה לעו"ד לטפל בעניין ובכך ייקר והאריך את משך הטיפול. ביהמ"ש לא התרשם כי הנתבעת נמנית על הגופים אותם יש להרתיע מלשלוח מסרונים פרסומיים. הנתבעת תשלם לתובע 500 ש"ח. אין צו להוצאות.