המשיב וחברי הקבוצה המיוצגת קיבלו שירות מ-Yahoo (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת):
העובדות: בקשה לסלק על הסף בקשה לאשר תובענה כייצוגית. המשיב בבקשת הסילוק טען בבקשת האישור כי המבקשת (Yahoo) חדרה לפרטיותו עת יירטה וסרקה את הודעות הדוא"ל ששלח למנוייה, ערכה פרופיל דיגיטלי שלו ומכרה אותו למפרסמים שונים. המבקשת טענה כי יש למחוק את ההליך מהטעם שבקשת האישור אינו נופלת לגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שכן המשיב אינו לקוח שלה והתובענה אינה "בקשר לענין שבינו לבין לקוח".
נפסק: המשיב, בעל חשבון Gmail, שלח או קיבל דוא"ל מבעלי חשבון Yahoo. המשיב מודע לכך כי מנויי Yahoo מסכימים לכך שהמבקשת תשתמש בתוכן הדוא"ל ששלחו. התובענה הוגשה בשם קבוצה שאינה נמנית על מנויי Yahoo ושלא נתנה לה את הסכמתה להשתמש בדוא"ל שנשלח אל או על-ידי חברי הקבוצה. המשיב לא חתם על כל הסכם עם Yahoo. מכאן טענתה כי אינה נותנת למבקש "שירות דרך עיסוק" והעניין אינו "עניין שבינה לבין לקוח". ביהמ"ש אינו סבור כי הדין עם המבקשת. סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק אינו מגביל את עילת התובענה הייצוגית ל"צרכן" בלבד, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן, אלא חל על כל תביעה שבין "עוסק" לבין "לקוח". המונח "לקוח" איננו מוגדר בחוק הגנת הצרכן וגם לא בחוק תובענות ייצוגיות. יש לפרש לקוח כמי שרכש נכס או קיבל שירות מ"עוסק" במהלך עיסוקו. "עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". אין כל אזכור בחוק לכך כי מתן/קבלת שירות צריך שיהיה כרוך בתמורה, מכאן כי אין כל חובה לתשלום תמורה בכדי שיתקיימו יחסי עוסק – לקוח. חוק תובענות ייצוגיות אינו מגביל את עילת התובענה הייצוגית לעילות חוק הגנת הצרכן, אלא רחב ממנו. אין גם לקבל את הטענה כי בין לקוח לעוסק צריכים להתקיים יחסים חוזיים ישירים או טרום חוזיים.
המשיב וחברי הקבוצה המיוצגת קיבלו שירות מ-Yahoo. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת להיקף ומהות השירות. לא מדובר בשירות שולי של Yahoo ובוודאי שלא ניתן לסווג את המשיב כספק. הפלטפורמה של Yahoo משרתת את המשיב וחברי הקבוצה הן כאשר אלו שולחים דוא"ל למנויי Yahoo והן כאשר מנויי Yahoo שולחים דוא"ל אליהם. ללא השירות של Yahoo, דבר הדוא"ל לא היה מתקבל אצל הנמען בין שהוא מנוי Yahoo ובין שהוא המשיב או מי מחברי הקבוצה שאינם מנויי Yahoo. מדובר על כן בשירות מהותי שהמשיב וחברי הקבוצה מקבלים תדיר מ-Yahoo כל אימת שמי מהם שולח או מקבל דוא"ל מ/למנוי Yahoo. המשיב הוא בחזקת לקוח על פי ההגדרה בסעיף 1 לתוספת השניה. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה.
עדכון: ביום 30.12.2018 קיבל ביהמ"ש את בקשת המשיב להסתלק מהבקשה לאישור תביעה ייצוגית ולדחות את תביעתו האישית. הבקשה להסתלק מבקשת האישור הוגשה על רקע אישור פשרה בביהמ"ש בארה"ב, לרבות הטענה כי Yahoo אינה יוצרת פרופילים דיגיטליים של אלו שאינם מנוייה כפי שגם אישר ביהמ"ש בארה"ב. לאור האמור הגיע המבקש בבקשת האישור למסקנה כי התייתר הצורך להמשיך בניהול התביעה בישראל. Yahoo הסכימה לבקשה. אין לסטות מהכלל לפיו אין לפסוק גמול ושכ"ט במסגרת הסתלקות. פסה"ד בארה"ב מלמד כי בפועל התביעה נדחתה וכי המבקש לא הצביע על עילת תביעה לכאורה וממילא גם לא הושגה תועלת לקבוצה. ניתן פס"ד לפיו בקשת ההסתלקות אושרה ונדחתה התביעה האישית.