(פסק-דין, שלום ת"א, השופט עמית יריב): תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעניינה במשלוח 47 הודעות דוא"ל בלתי מורשות לתובעת. הנתבעת קיבלה את פרטי התובעת כאשר זו הגישה מועמדות לעבודה כעוזרת משפטית. נפסק - הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת הסכימה למשלוח ההודעות ולפיכך הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 30א לחוק ונותרה שאלת היקפו של הפיצוי. לחובת הנתבעת יש לציין כי: מדובר בהודעות פרסומיות שנשלחו ללא הסכמה, אחת מהן לפחות גם לאחר שנשלחה בקשת הסרה; ההודעות לא כוללות את המילה "פרסומת" בכותרת; חלק מההודעות נשלחו לאחר הסכם פשרה שערכה הנתבעת בתיק אחר, לאחר שהובהר לה כי התנהלותה פסולה; מדובר בכמות ניכרת של הודעות. לזכות הנתבעת יש לשקול את העובדה כי אין מדובר בהודעות עם תוכן פוגעני, וחלקן מצויות על הגבול שבין דבר פרסומת למידע מקצועי רלבנטי. לחובת התובעת יש לשקול את העובדה כי המתינה כמעט שנתיים עד שצברה 47 הודעות, התנהלות שיש בה חוסר תום לב מובהק. הפיצוי הראוי, בסך 9,500 ש"ח, משקף סנקציה סבירה ומידתית.