(פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, רקפת סגל מוהר): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה אליה 4 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתה, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי לא מדובר במסרונים פרסומיים, אלא בהצעה להצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת, בעקבות שיחות שביצעה התובעת אל מרכז ההזמנות של הנתבעת. נפסק - דין התביעה להתקבל בחלקה. לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, הגדרת "דבר פרסומת" חלה גם על הודעות פרסומיות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את מי ששוגרו אליהם להתקשר עם מי שאת עסקיו הן נועדו לקדם. ההודעות שנשלחו לתובעת מהוות חלק ממהלכי השיווק של רשת "פיצה האט" ונועדו לעודד את רכישת מוצריה ולכן הן מהוות "דבר פרסומת". הואיל והתובעת לא נתנה את הסכמתה למשלוח ההודעות, לא היתה הנתבעת רשאית לשגר אותן אליה, גם אם התובעת היתה זו שפנתה אליה בכך שהתקשרה אל מרכזי ההזמנות שלה. כיוון שלא מדובר בהודעות פוגעניות והן שוגרו אל התובעת באותו יום תוך זמן קצר מאוד, כשהתובעת היא זו שחזרה והתקשרה אל הנתבעת אף לאחר שקיבלה את ההודעה הראשונה, תשלם הנתבעת לתובעת פיצוי בסך 500 ש"ח והוצאות בסך 250 ש"ח.