(החלטה, שלום עכו, השופטת שושנה פיינסוד-כהן): נימוקי גזר-דין מיום 20.4.2016. הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בכתב אישום המייחס לו עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי והסתה לאלימות ולטרור. העבירות בוצעו כולן בפרסומים בפייסבוק. הנאשם החזיק חשבון פייסבוק והקים רשת ציבורית פתוחה בשם (תרגום) "חברי וחברות פלסטין". פרסומי הנאשם כללו דברי שבח, אהדה, וקריאה לעזרה וכן תמיכה בארגון טרוריסטי. נפסק -  העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור. מדובר בתמיכה ובעידוד למעשי טרור הפוגעים בציבור ללא כל אבחנה. כל מי אשר נוטל חלק בשרשרת הקריאה לטרור, עידוד מעשי טרור, הבעת תשבוחות למעשי הרג, פציעה וכל פעולה נגד חפים מפשע, שותף לפגיעה בערכים מוגנים אלה, גם אם לא ביצע את פעולת הטרור עצמה באופן אישי. יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכל העבירות ולראות בהן אירוע אחד. מדובר ב-7 פרסומים שביצע הנאשם על פני 18 ימים, כולם בוצעו בפייסבוק בנסיבות דומות וכאשר התכנים דומים. הסנגור טען כי יש להתחשב בקביעת מתחם הענישה בכך כי העמדה לדין בגין פרסומים בפייסבוק היא עניין חדש יחסית. על ביהמ"ש לנהוג הדרגה בהעלאת רף הענישה, אך לא ניתן לעד לטעון כי עניין ההעמדה לדין בגין עבירות הסתה בפייסבוק הינה מדיניות חדשה. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר יותר מהחקיקה והפסיקה. פרסום הוא פרסום ואין צורך לשוב ובכל פעם לאזכר את האמצעי בו הוא מתבצע על-מנת לשוב ולהגדירו כעבירה, במידה והוא אכן כזה לאור תוכנו ותפוצתו. במקרה זה לא מדובר במי שעומד לדין בגין אופן פרסום המיוחד לפייסבוק, למשל חיבוב (לייק) שעשה לפרסום של אחר, או שיתוף פרסום של אחר. מדובר בפרסום שתוכנו ואופן עריכתו יכולה היתה להתבצע גם בכל מדיה פרסומית אחרת. דווקא הפרסום בפייסבוק נושא עמו ממד חומרי ייחודי. פוטנציאל התפוצה ברשת רחב ובלתי נשלט. אכן יש לנהוג באופן מצמצם בעבירות הפוגעות בחופש הביטוי, אך משנחצה הגבול וברי כי בוצעה עבירה הפוגעת בבטחון הציבור, על ביהמ"ש לנקוט בענישה מרתיעה. דווקא קלות ביצוע הפרסום בפייסבוק מחייבת הצבת גבולות מרתיעים וברורים. על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח להימנע מלעבור על החיקוקים בהם הורשע.