(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופט שמעון שטיין): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 2 דברי פרסומת במסרונים, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי במעד רכישת מוצריה, הציעה לתובעת להצטרף למועדון הלקוחות שלה ללא עלות, בכפוף למסירת פרטים אישיים וקבלת הודעות SMS. נפסק - דין התביעה להתקבל בחלקה. אין מחלוקת כי ההודעות שנשלחו לתובעת הן "דברי פרסומת" והשאלה היא האם התובעת הסכימה מפורשות למשלוח ההודעות. טופס ההצטרפות שצורף לכתב ההגנה הוא טופס ממוחשב, אשר ככל הנראה פרטיו נרשמו על-ידי נציג הנתבעת, כאשר אין כל חתימה של התובעת על בקשת ההצטרפות למועדון הלקוחות. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח מתן הסכמה מפורשת והמסקנה היא כי היא עברה על הוראות סעיף 30א(ב) לחוק ועליה לפצות את התובעת בהתאם. עיון בהודעות מעלה כי לא ניתנה לתובעת האפשרות להסרתה משירותי הדיוור באמצעות לחיצה על קישור הסרה ו/או פרטי טלפון וכי בקשת ההסרה הפכה לסבוכה יותר. אולם, יש לקחת בחשבון כי התובעת מתגוררת בסמוך לחנות הנתבעת ועל כן יכלה מייד לאחר משלוח ההודעה הראשונה להיכנס לחנות ולבקש כי יסירו אותה מרשימת התפוצה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-400 ש"ח (200 ש"ח לכל הודעה) וכן הוצאות משפט בסך 100 ש"ח.