(החלטה, תביעות קטנות קצרין, השופט דניאל קירס): התובע טען בתביעתו כי הנתבעת שיגרה אליו דברי פרסומת לטלפון הנייד, תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי אין לביהמ"ש סמכות לדון בתביעה, שכן מקום מושבה בתל-אביב. נפסק - מקום המעשה או המחדל שבשלו הוגשה התביעה הוא המקום שבו התקבלה ההודעה בטלפון הנייד ולא מקום עסקה של הנתבעת ממנו שוגרו ההודעות. לפי חוק התקשורת, תנאי לפסיקת הפיצוי הוא קבלת ההודעה. התובע לא פירט בבירור בכתב התביעה, היכן התקבלו לטענתו ההודעות נשוא התביעה. עם זאת, הכתובת הרשומה עבור התובע בתביעתו היא בחצור הגלילית, המצויה בתחום השיפוט של בית המשפט. נטל הוכחת התנאים המקנים לבית המשפט את סמכותו המקומית רובץ על התובע. מאחר ומדובר בטענה מקדמית ביחס לסמכותו של בית המשפט, התובע יגיש תצהיר בעניין העובדות המבססות את הטענה שקבלת ההודעות התרחשה במחוז צפון.