סע"ש 25861-02-16 איסתא ישראל בע"מ נ' רוזנברג ואח'

(החלטה, אזורי לעבודה חיפה, השופט אלכס קוגן): סוכנת נסיעות העתיקה פרטי לקוחות ממחשבי איסתא ושלחה אותם לעצמה בדוא"ל קודם שעברה לעבוד בסוכנות נסיעות מתחרה.

העובדות: בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבות לפנות ל-263 מלקוחות המבקשת לתקופה של 12 חודשים. המבקשת טענה כי המשיבה 1 העתיקה, בחודשי עבודתה האחרונים אצלה וקודם שעברה לעבוד אצל המשיבה 2, את שמותיהם ופרטיהם של לקוחותיה, כאשר העבירה את פרטיהם מתיבת הדוא"ל שלה אצל המבקשת לתיבות הדוא"ל הפרטיות שלה ו/או של בעלה.

נפסק: המשיבה 1 הודתה כי בחודשי עבודתה האחרונים (כסוכנת נסיעות אצל המבקשת) היא נכנסה אל תיקי לקוחות במחשבי המבקשת והעתיקה מהם את שמותיהם המלאים, מספרי טלפון, כתובות דוא"ל ויעדי נסיעה. את הפרטים האלה שלחה מתיבת הדוא"ל בעבודתה אל תיבת הדוא"ל הפרטית שלה ו/או של בעלה. לאור ההודאה, אין מקום להתעלם, בשלב לכאורי זה, מהמידע שהוציאה המבקשת מתיבת הדוא"ל של המשיבה 1 לאחר סיום עבודתה. משמעות כניסת המבקשת לתיבת הדוא"ל שניתנה למשיבה 1 תידון בהליך העיקרי. בשלב לכאורי זה טרם התברר אם מדובר ב"תיבה מעורבת" או "תיבה מקצועית".

תהליך הכניסה אל תיקי הלקוחות, העתקת פרטיהם ושליחתם בוצע על-ידי המשיבה 1 בעודה עובדת של המבקשת ונפרס על-פני עשרות פעמים. במועד זה ידעה המשיבה 1 כי היא עומדת להתפטר מעבודתה. לאחר מכן החלה המשיבה לעבוד כסוכנת נסיעות בסניף המשיבה 2 בכרמיאל. לאחר שהמשיבה 1 החלה לעבוד במשיבה 2, היא שלחה מיילים ללקוחות שאת פרטיהם העתיקה מהמבקשת, והודיעה להם על המעבר לסניף המשיבה 2 בכרמיאל. 

טענת המשיבה 1, כי העתיקה פרטים של לקוחות המכירים אותה למעלה מ-20 שנה כסוכנת נסיעות ופנו אליה ישירות, ללא קשר למבקשת, אינה אמינה. יובהר כי אין פגם בכך שאם אכן המשיבה 1 היא סוכנת נסיעות ותיקה ובעלת מוניטין בכרמיאל, כפי שטענה, לקוחות ימשיכו לפנות אליה בכל סוכנות נסיעות חדשה אליה היא תעבור. 

קשה להאמין כי המטרה היחידה לשמה העתיקה המשיבה 1 את פרטי הלקוחות היא רק בכדי לעדכן אותם בדבר מעברה למשיבה 2. אם כך היו הדברים לא היו המשיבות מתנגדות לבקשה כי המשיבות לא יפנו משך 12 חודשים לאותם לקוחות וישדלו אותם לרכוש שירותים מהמשיבה 2. עולה לכאורה כי המשיבה 2 מעוניינת לשדל לקוחות אלה על-מנת שיהיו לקוחות שלה. המשיבה 1, בעודה עובדת אצל המבקשת, כבר חשבה כיצד לקדם את עסקי המשיבה 2 ולכן העתיקה את פרטי הלקוחות.

מדובר לכאורה במידע אישי של לקוחות המצוי במחשבי המבקשת. אותה רשימת לקוחות שיצרה המשיבה 1 היא בעלת ערך מסחרי. בעת שעבדה המשיבה 1 אצל המבקשת, היא הכינה תשתית לקוחות לעסק המתחרה ולמעשה עשתה שימוש במידע פנימי שהיה נגיש לה כסוכנת נסיעות אצל המבקשת, לצורך קידום עסקיה של המשיבה 2. מדובר לכאורה בהפרה בוטה של חובת האמון של המשיבה 1 כלפי מעסיקתה. די באמור כדי להקנות למבקשת סעד זמני על-מנת לצמצם את הפגיעה בה, אך יש לבחור באמצעי המינימלי והמידתי כדי שלא לפגוע יתר על המידה בחופש העיסוק של המשיבות ובתחרות החופשית.

נאסר על המשיבות לפנות בעל-פה או בכתב למי מהלקוחות ששמותיהם פורטו בנספח לבקשה, וזאת עד ליום 1.8.2016. אין באמור בכדי למנוע פנייה של הלקוחות עצמם למשיבות ואין כל כוונה שלא לאפשר ללקוחות המבקשים לרכוש שירותים מהמשיבות לעשות כן.

עדכון: ביום 7.4.2016 ביה"ד הארצי לעבודה (השופטת ורדה וירט-ליבנה) דחה בקשת רשות ערעור של המשיבות על ההחלטה לעיל. נפסק: דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת ביה"ד האזורי. המקרה אינו מצדיק חריגה מהכלל לפיו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של ביה"ד האזורי בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה.

ביה"ד האזורי התרשם כי המשיבה 1 עשתה שימוש במידע פנימי שהיה נגיש לה במחשבי המבקשת, לצורך קידום עסקיה של המשיבה 2. בכך יש לכאורה הפרה בוטה של חובת האמון של המשיבה 1, כלפי המבקשת מעסיקתה. הפרה זו עולה לכדי חוסר תום-לב קיצוני, המצדיקה מתן סעד זמני [בר"ע 4731-04-16 רוזנברג נ' איסתא ישראל בע"מ].