(גזר-דין, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): ביום 3.9.2015 הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של לשון הרע ביחס לחמישה פרסומים מתוך שישה לגביהם הוגשה קובלנה פלילית פרטית על-ידי הקובלים. הנאשם זוכה מעבירה ביחס לפרסום נוסף וכן זוכה מעבירה של פגיעה בפרטיות. עניין הקובלנה בסרטונים שהנאשם ערך, המלווים בפס קול ובכתוביות וכותרות, העוסקים בקובל. הסרטונים הועלו לרשת האינטרנט ועמדו לצפייה (ונצפו על-ידי אלפי גולשים) במשך תקופה ארוכה. ניתוח מפורט של הסרטונים ומאפייניהם מצוי בהכרעת הדין. נפסק - יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה מוביל למסקנה שאין מקום לביטול ההרשעה. מעשי הנאשם בהוצאת לשון הרע פוגעים בזכות לשם טוב. מדובר בזכות יסוד מוגנת שלא צריך להכביר מילים בדבר חשיבותה. מקום שהעבירה של לשון הרע נעברת באמצעות פרסום באינטרנט, פוטנציאל הפגיעה בערכים המוגנים הוא רב יותר, בשל נגישותם של הפרסומים לקהל יעד גדול מאוד לא ידוע, בשל עובדת היוותרותם של הפרסומים ברשת על פני פרקי זמן ממושכים, כשלאורך כל תקופת הפרסום לא פוחתת מידת האקטואליות שלהם ובשל האפשרות של המפרסם לבצע פעולות תיוג ופעולות אחרות מכוונות כדי להגדיל את החשיפה של הפרסום לקהל יעד רחב ואת הפגיעה הנגרמת כתוצאה ממנו. פרסום ברשת מחייב מאמצים ניכרים מול גורמים מסחריים כדי להסירו. יש לקחת בחשבון כי מדובר ב-5 סרטונים ערוכים ומבוימים בקפידה, ביצירתיות, מלווים בכותרות, כתוביות ופס קול, הכולל שירים או נעימה ידועה, המושכים את הצופה להמשיך את הצפיה, כשניתן להתרשם כי כל מרכיב בסרטון נשקל ותוכנן היטב לקידום המטרה שבבסיס אותם סרטונים. מעשי הנאשם אקטיביים, מתוכננים, כשהוא היוזם של מעשי העבירה והמבצע הבלעדי שלהם, וכשהכנת כל סרטון דרשה זמן והשקעה. הסרטונים פורסמו במשך תקופה ארוכה מאוד ונותרו ברשת תקופות ארוכות ביותר וגם לאחר שהוסרו על-ידי הקובלים הועלו פעם נוספת בערוצים על שם רעיית הנאשם וילדיו. הסרטונים נצפו על-ידי אלפי צופים. בהתחשב ביתר נסיבות המקרה נידון הנאשם למאסר על תנאי למשך חודשיים וכן בתשלום פיצוי לקובלים בסך 50,000 ש"ח.