(פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשמת סיגל אלבו): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה אליה 4 הודעות פרסומת לטלפון הנייד, ללא הסכמתה וללא אפשרות להסרה מרשימת התפוצה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובעת נתנה את הסכמתה למשלוח, עת הזמינה חדר אירוח במלון בקיבוץ איילון, המנוהל על-ידי הנתבעת. נפסק - אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובעת הודעות פרסומת. המחלוקת היא בשאלת הסכמת התובעת. ממסמכי ההגנה עולה כי התובעת הזמינה אירוח באחד מבתי המלון של הנתבעת. בהזמנה מאשר המזמין קבלת מידע בדוא"ל ו-SMS. התובעת אישרה את פרטי ההזמנה ומכאן שנתנה הסכמה לקבלת מידע הנוגע לעסקי הנתבעת. גם אם תתקבל הטענה כי מדובר בהסכמה שאינה מדעת, בחוסר תשומת לב, הרי שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 30א(ג) לחוק. הנתבעת היתה רשאית לשלוח לתובעת את ההודעות נשוא התביעה ומשלא פנתה התובעת לנתבעת בבקשת הסרה, אין לה להלין אלא על עצמה. התביעה נדחתה.