(פסק-דין, תביעות קטנות ירושלים, הרשמת סיגל אלבו): תביעת ספאם. התובע טען כי הנתבעת שיגרה דברי פרסומת אל תיבת הדוא"ל שלו ב-29 מועדים שונים, ללא הסכמתו. הנתבעת טענה כי התובע נתן את הסכמתו ואף יזם את קבלת המסרים מהנתבעת. נפסק - מנספחי כתב ההגנה עולה כי התובע פנה אל הנתבעת בשאלה ואישר כי הוא מעוניין בקבלת מסרים ממנה בדוא"ל. טענת התובע כי לא נתן את הסכמתו נסתרה בבירור. הנתבעת היתה רשאית לשלוח לתובע את הודעות הפרסומת אף בהתאם להוראות סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שכן מתקיימים תנאי הסעיף במלואם. נכונה טענת התובע כי בהודעות הנתבעת לא צוין באופן בולט כי מדובר בפרסומת, אך מלשון החוק לא ברור אם השמטת המילה פרסומת מקנה זכות לקבלת פיצויים לדוגמה. אין צורך להכריע בכך במקרה זה. התובע לא רק שנתן את הסכמתו לקבלת פרסומות מהנתבעת, אלא אף יזם את הפניה אליה לקבלת מסרים אלה. לתובע נשלחו מסרים בהתאם לפנייתו והמסרים עוסקים בשירות שביקש התובע לקבל (מידע על טיולים). דרישתו לקבלת פיצוי רק בשל העובדה כי בהודעות שנשלחו אליו לא מופיעה המילה "פרסומת" היא חסרת תום-לב. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.