(גזר-דין, שלום ירושלים, השופט איתן קורנהאוזר): הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הסתה לאלימות או לטרור ובעבירות של תמיכה בארגון טרור. במהלך קיץ 2014 (רצח שלושת הנערים, מבצע "צוק איתן" וכו'), פרסם הנאשם ברשת החברתית Facebook, במספר רב של הזדמנויות, קריאה לנקיטה במעשי אלימות וטרור כנגד אזרחים וכוחות הביטחון; וכן דברי שבח, אהדה, עידוד והזדהות כלפי מחבלים מבצעי פיגועים וארגוני טרור. הפרסומים שלהבו משתמשי פייסבוק אחרים, ששיתפו תכנים מסיתים אלו. נפסק -

מתחם הענישה: בחינת המעשים בהם הודה הנאשם מצביעה על כך שמדובר בסדרת מעשים המהווים חלק מהתנהלות עבריינית מתמשכת, במהלך פרק זמן של חודשים ספורים, דרך אותו חשבון פייסבוק וכן פרסומם של תכנים דומים. יש לקבל את עמדת הצדדים ולהתייחס לכתב האישום, בנסיבותיו, כאירוע אחד.

הסתה לאלימות ולטרור פוגעת בערך השמירה על בטחון הציבור ושלומו. מדובר בסכנה פיזית ואף קיומית לכל פרט המרכיב את החברה וזאת בשל הסיכוי שדברי ההסתה אכן יביאו לפעולות אלימות. הנאשם פרסם דברי הסתה קשים וחמורים, בהם דברי שבח לרוצחים מתועבים ומילות עידוד ודרבון לביצוע מעשים דומים. אופי הדברים שנכתבו, צירוף תמונות המרצחים וכן הקשרו המיידי של הפרסום לאחר ביצוע פיגוע טרור שגבה קורבנות, מעידים על חומרת ההסתה. יש לראות את נסיבות ביצוע העבירות על רקע של תקופה בטחונית מתוחה, רוויית פיגועים רצחניים והפרות סדר נרחבות בירושלים וסביבתה. בפרסומים כגון אלה קיים פוטנציאל ממשי לליבוי אש השנאה והמוטיבציה לביצוע מעשי אלימות.

פרסומי הנאשם הועברו בפייסבוק לקבוצה של 5,000 חברים, 755 עוקבים, תוך אפשרות להעברת מסרים אלה לקבוצות אנשים נוספות כפי שאכן נעשה בפועל. ניתן להבציע אף על היחס החיובי שקיבלו פרסומי הנאשם, במאות סימני החיבוב שניתנו לכל פרסום, עשרות השיתופים והתגובות. פרסומים באופן זה מהווים תפוצה רחבה ביותר של דברי ההסתה, בהיקף בעל פוטנציאל נרחב אף יותר, נוכח האפשרות להעברת הפרסום על-ידי כל אחד ואחד מאלפי מקבליו. לצד האמור, יש לתת משקל למעמדו של הנאשם, ולכלי באמצעותו בוצעו דברי ההסתה: אין משקל הסתה המבוצעת על-ידי איש ציבור בעל מעמד רם, לו נשמע ציבור רחב, כמשקל הסתה על-ידי הנאשם, לגביו לא הוכחה כל מידת השפעה על הציבור; אין משקל דרשה של איש דת במקום רגיש ביותר, דוגמת מסגד אל-אקצא, כמשקל פרסום הודעה על-ידי הנאשם בפייסבוק, לגביה יש צורך בפתיחה ועיון על-מנת להיחשף לתוכנה; אין משקל דברי הסתה במהלך עצרת המונים, המשלהבת את ההמון, כמשקל פרסום המגיע אל הקורא הבודד במועד בו הוא בוחר.

מקרה זה הוא בעל מאפיינים מיוחדים, הן בשל דרך ההסתה, אופי הפרסומים והיקפם, והן לנוכח התקופה במהלכה נעשו. מדובר באופן פרסום דברי הסתה לגביו טרם נחרש תלם עונשי ובהתאם יש לקבוע רף ענישה הדרגתי. יש לתת משקל לצורך בענישה הדרגתית ומתריעה מפני האיסור לגבי שימוש במרשתת לשם הסתה. יחד עם זאת, המשקל שיינתן לטיעון זה הוא מצומצם: אין מדובר בסוג עבירה שטרם נידון, אלא בנסיבות ביצוע חדשניות העושות שימוש בקידמה טכנולוגית.

פרסום דברי הסתה באמצעות המרשתת הינו קל לביצוע, מכל מקום ובכל מועד, אינו דורש תכנון והתארגנות, בעל פוטנציאל הפצה נרחב ביותר, לציבור שהיקפו ופרטיו אינם ידועים במלואם ומהווה סכנה כי יגיעו לעיונו של אדם מסוכן, הנתון להשפעת דברי הסתה. הקלות הבלתי נסבלת של השימוש במילה הכתובה לשם הפצה, דרך נוחות ופשטות הפצתה באמצעות רשתות חברתיות, עומדים בסתירה חדה למימד החומרה הנובע ממידת השפעתה האפשרית ותפוצתה הנרחבת, כמובילים לביצוע מעשי אלימות וטרור קשים. קיים הכרח בקביעת גבולות ענישה ברורים וחדים, אשר יהוו תמרור אזהרה לאוחזים במקלדת. מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך 7 חודשים ועד מאסר למשך 24 חודשים. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי.