(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופט ד"ר גיא שני): תביעת ספאם. התובע טען כי הנתבעת, חברה המציעה שירותי תיירות, שיגרה לכתובת הדוא"ל שלו 19 הודעות פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הצדדים אינם חלוקים על כך כי ההודעות מהוות "דבר פרסומת" והמחלוקת היא ביחס לשאלת הסכמתו של התובע לקבלת ההודעות והפעולות שביצע בתגובה לקבלת ההודעות. נפסק - במקרה דנן ניכר כי התובעת לא כיבדה את הוראות החוק. הנתבעת לא הציגה כל מסמך בכתב המלמד כי עובר למשלוח דבר פרסומת לתובע, היא קיבלה את הסכמתו המפורשת בכתב לכך. התובע ניסה להודיע לנתבעת שאינו חפץ לקבל ממנה דברי פרסומת, עת שיגר הודעות לכתובת ממנה נשלחו דברי הפרסומת וכן תוך ניסיון שימוש ב"אפשרות הסרה" בפרסום עצמו. לא ניתן לראות בפעולות שביצע התובע בדף ההסרה משום אסמכתא למתן הסכמה להיכלל ברשימת התפוצה של הנתבעת. על הנתבעת לפצות את התובע בגין משלוח ההודעות. התובע הציג 19 הודעות שנשלחו אליו. מדובר בהפרה בהיקף לא מבוטל ובהטרדה שאין להקל בה ראש. הנתבעת תפצה את התובע ב-10,000 ש"ח כולל הוצאות משפט.