ת"ק 1-09-14 הלוי נ' מדינת ישראל

(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופט אפרים צ'יזיק): תביעה שעניינה פרסום הנוגד, לטענת התובע, את חוק איסור לשון הרע. התובע הוא איש מחשבים ועיתונאי עצמאי, הידוע בכינוי halemo. לדבריו, נפתחה נגדו חקירה גלויה בחשד לפריצה למאגרי המידע של הנהלת בתי המשפט והעתקת מסמכים בהליכים שאינו צד להם. בנוגע להליכי החקירה והמעצר ניתן צו איסור פרסום, כאשר עם פקיעתו (ביום 10.9.2012) משטרת ישראל דיווחה על החקירה באתר האינטרנט ובעמוד הפייסבוק שלה. ביום 15.7.2014 פנה התובע בכתב אל הנתבעת בבקשה שיפורסם עדכון אודות סגירת תיק החקירה שנוהל נגדו, אולם עד להגשת התביעה, כחודש וחצי לאחר אותה פניה, לא פורסמה הודעה מתקנת מטעם הנתבעת. התובע טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין עוולה זו, מכוח הוראות סעיף 25א' לחוק איסור לשון הרע. פרסום מתקן בוצע ביום 19.1.2015, שישה חודשים לאחר פניית התובע. נפסק - הפרסום הראשוני אינו פרסום מעוול בלשון הרע, אלא הוא פרסום לגביו חלה הגנת "אמת דיברתי". התובע אינו טוען כי הפרסום המקורי אינו נכון, או שאין ולא היה אינטרס ציבורי בפרסום זה, הנעשה על-ידי רשויות אכיפת החוק כדבר שבשגרה. העוולה היא אי-הפרסום של סיום הליכי החקירה, לפי בקשת התובע מחודש יולי 2014. הפרסום המתקן בוצע בחלוף 6 חודשים. היקף וצורת הפרסום תקינים לחלוטין. יחד עם זאת, עיתוי הפרסום, 6 חודשים לאחר שנתבקשה המשטרה לבצע את הפרסום המתקן, הוא מאוד בעייתי. למשטרה אצה הדרך לפרסם את דבר החקירה, והפרסום הופיע באתר המשטרה שעה וארבע דקות לאחר שפג תוקפו של צו איסור הפרסום. החוק קובע כי על הפרסום המתקן להתבצע תוך זמן סביר ממועד קבלת הדרישה ושישה חודשים תמימים אינם זמן סביר. זמן סביר לביצוע פרסום מתקן אשר הוגשה לגביו פנייה בכתב אמור לעמוד על לא יותר מחודש אחד. התובע לא הביא ראיות לנזקין שנגרמו לו. לקולת הנתבעת יש לציין כי לא מדובר בפרסום בכלי תקשורת רחב פרסום, אלא באתר האינטרנט של משטרת ישראל על התפוצה המצומצמת (יחסית) לה זוכה אתר מסוג זה, שאינו אתר תקשורת המונים. כן הודגש כי התובע אינו אדם אנונימי, אלא מפעיל אתר אינטרנט דעתני וידוע קמעא, וככזה, מעצם פעילותו, מידת הפגיעה בפרטיותו היא מינורית ביותר. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,500 ש"ח בצירוף אגרות ההליך בסך 100 ש"ח.