(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופט אילן בן-דור): תביעת ספאם. התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו 9 דברי פרסומת באמצעות מסרונים ולא נענתה לבקשות ההסרה ששלח. הנתבעת טענה כי פרטי התובע נמסרו לה על-ידי אביו וכי היא מקפידה על קיום הוראות החוק. נפסק -

חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אוסר על מפרסם לשלוח דבר פרסומת אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת של הנמען, מראש ובכתב. הוכח שלתובע שוגרו דברי פרסומת וכי התובע עצמו לא מסר את הסכמתו. לכאורה לא די בעצם מסירת מספר טלפון של אדם אחר מצד לקוח של חנות כדי להצביע על הסכמה. עצם מסירת המספר יכולה לנבוע מסיבות שונות ואינה בהכרח מסבירה שהלקוח מעוניין לקבל דבר פרסומת (להבדיל למשל מהודעה המפרטת מתי המשקפיים מוכנים). יש פער זמנים של שנים רבות בין עיתוי מסירת המספר לעיתוי משלוח ההודעה. התקיימה הפרה אף אם לטענת הנתבעת היא לא היתה זדונית, הרי שלא התקבלה הסכמה וגם לא נפתח בפני התובע ערוץ המאפשר הסרה בקלות. אשר לגובה הפיצוי, בנסיבות המקרה יש להתחשב שאביו של התובע מסר את מספרו והדבר לא נסתר ואביו של התובע היה לקוח של החנות. הפיצוי נקבע על 5,600 ש"ח עבור 8 ההפרות שלאחר משלוח הודעת הסירוב של התובע וכן פיצוי של 500 ש"ח עבור ההודעה הראשונה וכן הוצאות בסך 300 ש"ח.