(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשמת ענת דבי): התובע טען כי הנתבעת שלחה אליו 4 הודעות דוא"ל המפרסמות את עסקה, ללא הסכמתו ולמרות שפעל להסרתו מרשימת התפוצה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי משלוח ההודעות לא נעשה בידיעתה או בשליחותה וכי אין היא אחראית לפצות את התובע. נפסק -

בהודעות שנשלחו לתובע הופיע שם הנתבעת והן הכילו פרסומות המקדמות את עסקיה ומטרותיה של הנתבעת. אין ספק כי הנתבעת עונה להגדרת "מפרסם" בחוק. הנתבעת הסכימה במהלך הדיון כי החוק אינו מאפשר טענה כי הנתבעת אינה יודעת מי פרסם עבורה את הפרסומות וכן הודתה הנתבעת שאין בידה להציג אסמכתא או ראיה כי ניתנה הסכמה של התובע לקבלת הפרסומות במייל. משכך, חייבת הנתבעת לפצות את התובע בשל משלוח ההודעות. הנתבעת אפשרה ההסרה מרשימת התפוצה במייל והתובע אכן לחץ על מקש ההסרה. ברם, הפרסום עדיין לא הוסר. על כן, אין זה המקרה המתאים להפחתת סכום הפיצוי שנקבע בחוק. הנתבעת תשלם לתובע 4,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 200 ש"ח.