(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה [ת"צ 10316-02-14], שאישר למשיב 1 לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשים. בבקשת האישור נטען כי המבקשים אחראים שיגור דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם), באמצעות מערכת לחיוג אוטומטי. הבקשה מופנית נגד ההחלטה לאשר את התובענה כייצוגית. נפסק - דין הבקשה להידחות. עיקר טענות המבקשים נוגעות לאישור התובענה נגד המבקש 2, כשהן מניחות כי אינו "מפרסם". אין מקום כי ערכאת הערעור תכריע בשלב זה בטענות השונות בדבר עילת התביעה נגד המבקש 2. מתן רשות ערעור בעיתוי זה עלול להתגלות כצעד בלתי יעיל ולהוביל לכך שביהמ"ש יידרש לטענות נגד החלטת האישור יותר מפעם אחת. אף אם תתקבלנה טענות המבקש 2, לא יהיה בכך כדי לייתר את הדיון בתובענה הייצוגית נגד המבקשת 1. בהינתן שהמבקש 2 הינו, ככל הנראה, האורגן היחיד של המבקשת 1, הרי שהדיון בתובענה צפוי בכל מקרה להתמקד במעשיו ופועלו.