(גזר-דין, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בכתב אישום המונה 3 אישומים. באישום הראשון והשני הנאשם הורשע בריבוי עבירות של החזקת חומר תועבה ופרסום חומר כאמור, לאחר ששלח באמצעות דוא"ל תכנים פדופיליים לנמענים שונים והחזיק תכנים כאמור בתיקייה במחשבו. בנוסף, הנאשם הוריד 2 תיקיות קבצים המכילות תכנים פדופיליים באמצעות תוכנת eMule ושיתף אותן באמצעות התוכנה עם משתמשים אחרים. האישום השלישי עניינו הפרת תנאי שחרורו בערובה של הנאשם, שאסרו עליו שימוש במחשב ובטלפון נייד, עת רכש אמצעים כאמור והוריד אליהם תכנים פדופיליים. נפסק - העבירות של פרסום והחזקת תועבה מתרחשות בחצר האחורית של החברה, הרחק מעינו של החוק. עבירות שעניינן זנות ותועבה בכלל והחזקת חומר תועבה והפצתו באמצעות האינטרנט והמחשב בפרט, מתאפיינות בריחוקן מאור השמש ועינו של החוק. העבירות הללו נוספו לספר החוקים לאור הצורך להילחם בתעשיית פורנוגרפיית הילדים, על כל השלכותיה הקשות. אמנם העבירות אינן כרוכות במגע פיזי של העבריין עם הקטינים, אך קיום חומרי התועבה, החזקתם והפצתם, אינו יכול להתרחש מבלי שהקטינים נאלצים להיות מעורבים במעשים מיניים אסורים ומתועבים. העובדה שבעידן הנוכחי הפרסום נעשה באמצעות המחשב ורשת האינטרנט, ללא פעולות פיזיות של משלוח הסרטים בדואר, חשיפה והזדהות, הופכת את ביצוע המעשים בהיבטים מסוימים לקל יותר ואת הסתרתם לפשוטה יותר.

מבחינת מספר האירועים, לא ניתן לראות בכל האירועים משום אירוע אחד. יש להבחין בין המעשים שבוצעו עד ליום עת הוצא צו בעניין תנאי מאסרו של הנאשם (איסור שימוש במכשירים המחוברים לאינטרנט), לבין המעשים שבוצעו לאחר מכן באמצעות מחשב שרכש תוך הפרת הוראה חוקית. עסקינן במספר עבירות פרסום, שבוצעו על-פני שנים, כלפי נמענים שונים שמספרם אינו ידוע, כשהנאשם שלח מספר לא ידוע של הודעות שכלל תכנים פדופיליים בוידאו ובתמונות. הן מעשי ההחזקה המתמשכת והן מעשי הפרסום האקטיבי באמצעות תיבת הדוא"ל הפרטית של הנאשם, הם מעשים מתוכננים ואקטיביים. חומרה ניתן למצוא כי האירוע השני תחילתו בהפרת הוראה שיפוטית באופן בוטה, שתכליתה הישיר למנוע מהנאשם את ביצוע העבירות בהן הורשע. בנוסף, קיימת חומרה בהחזקה והפרסום בשני מקומות שונים ואמצעים שונים, כשהפרסום באמצעות תוכנת האימיול הוא במימדים נרחבים ברחבי העולם, אצל כל יתר הגולשים שאצלם מותקנת התוכנה. לא מתקיימים שיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם הענישה (4-12 חודשי מאסר עבור האירוע הראשון ו- 9-20 חודשי מאסר עבור האירוע השני).לאור ריבוי המעשים והעבירות, הפרת ההוראה החוקית והעובדה כי קיומו של הליך פלילי באותו תחום עבירות לא הניאו את הנאשם מביצוע עבירות נוספות, הרי שנדרשת החמרה לשם הרתעתו האישית של הנאשם. יש מקום בנסיבות העניין ולאור אופי המעשים והשימוש בתוכנת שיתוף, להתרעה כללית של ציבור עבריינים פוטנציאלי מעשיית שימוש בתוכנת שיתוף לשם פרסום חומרי תועבה, בפרט כאלו הכוללים קטינים. מנגד נלקחו בחשבון נסיבות לקולא. על הנאשם נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי לתקופות של 6 ו-12 חודשים.