(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ס' ג'ובראן): בקשות רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בי-ם [עפ"ג 16096-11-13; עפ"ג 22091-11-13], במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על קולת העונש שנגזר על המבקשים בביהמ"ש השלום בי-ם [ת"פ 1677-09]. המבקשים הורשעו, לפי הודאתם, בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות ובעבירות מס ונגזרו עליהם עונשי מאסר בני מספר חודשים וקנס כספי. ביהמ"ש המחוזי החמיר בעונשם של המבקשים ומכאן בקשות רשות הערעור. המבקשים ניהלו עסק לזיוף ומכירה של תעודות אקדמיות פיקטיביות. על-מנת לגרום לתעודות להיחזות כמייצגות מוסדות אוניברסיטאיים אמיתיים, הפעילו המבקשים אתרי אינטרנט שנחזו כאתרי הבית של האוניברסיטאות, אולם היו מקושרים למחשבי המבקשים. בנוסף, המבקשים בנו אתר הנחזה להיות אתר אובייקטיבי המבסס הכרה באוניברסיטאות הפיקטיביות והפנו חלק מרוכשי התעודות לאתר זה, כדי לבסס את מצג אמינות האוניברסיטאות. נפסק - אין להיעתר לבקשות. רשות ערעור ניתנת כאשר המקרה מעורר סוגייה עקרונית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או נוכח שיקולי צדק ייחודיים. נוכח חומרת העבירות, העונש הולם את חומרת המעשים בהם הודו המבקשים. מעשי המבקשים הביאו לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי ובשמה של מדינת ישראל.