(פסק-דין, שלום נצרת, השופטת עינב גולומב): תביעת לשון הרע, שעניינה אופן פרסום תמונתו של התובע בכתבה באתר האינטרנט של העיתון כל אל-ערב. התובע טען כי בכתבה שפורסמה באתר, שעסקה במעצרם של חשודים במעורבות באירוע דקירה למוות של צד שלישי, פורסמה תמונת ראשו לצד אחרים, כשהיא תחומה בקו אדום מהבהב. נפסק - הכתבה ובה התמונה נשוא התביעה לא צורפה לכתב התביעה ולראיות התובע, לאחר שהתובע לא הצליח לאתרה. יש להידרש תחילה למחלוקת העובדתית בדבר עצם הפרסום. עדות התובע בדבר התמונה שפורסמה נתמכת בעדויות של עדים נוספים, אשר העידו כולם כי ראו את התמונה ותיארו באופן דומה את פרטיה. התובע הוכיח את טענתו בדבר פרסום התמונה נשוא התביעה באתר העיתון. כן הוכחו נתוני התמונה: תמונת ראש לצד ארבעה נוספים, המוקפת בקו אדום מהבהב. הפרסום נעשה בהקשר של סיקור עיתונאי של חקירת דקירתו למוות של צד שלישי ומעצרם של חשודים במעורבות באירוע ובהם התובע. התובע טען כי התמונה הציגה אותו כאדם מסוכן וכפושע שיש להיזהר מפניו. מנגד, טענו הנתבעים כי אין בתמונה משום לשון הרע. התובע אינו טוען ללשון הרע ביחס למלל הכתבה עצמה, אלא התמקד בתמונה בלבד. מבחינת התמונות עצמן, אין כל טענה כי הוצגו באופן מעוות אשר יש בו, כשלעצמו, להוציא דיבה. התמונות פורסמו בהקשר של הדיווח העיתונאי בדבר מעצר החשודים במעורבות באירוע הדקירה, לרבות מעצר התובע בהקשר זה. התמונה ואופן הצגתה אינן נושאות "ערך מוסף" מהותי מבחינת לשון הרע, מעבר לתוכן הדיווח אודות מעצר החשודים. קיים קשר ענייני בין הצגת התמונות לבין הכתבה ואין התמונות מסלפות או מוציאות מהקשר את תוכן הדיווח העיתונאי. מכל מקום, עומדות לנתבעים ההגנות להן טענו. דין התביעה להידחות.