(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת עפרה צ'רניאק): בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 13903-12-12], שחייב את המבקשת ואת המשיבים 2-3 לפצות את המשיבה 1 ב-1,000 ש"ח בגין 5 הודעות פרסומת שנשלחו לה בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת נרשמה לאתר איתור משרות שמפעיל המשיב 3, שם אישרה את תקנון האתר. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי לא ניתנה הסכמה מפורשת של המשיבה 1 לקבלת דברי הפרסומת ולכן משלוח ההודעות מנוגד לחוק. נקבע שהסכמת המשיבה לתקנון אינה מהווה הסכמה לקבלת כל סוגי הפרסומת וכי היה על המבקשת להבהיר באופן חד משמעי ובולט כי החתימה על התקנון מאפשרת משלוח פרסומות מכל סוג שהוא. מכאן בקשת רשות הערעור. נפסק - הבקשה נדחית. מטרת ביהמ"ש לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט, בתביעות שעלותן הכספית נמוכה ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור. התקנון לו הסכימה התובעת הוא תקנון אתר "ג'ובי" העוסק באיתור משרות ובו נכלל סעיף המאפשר משלוח פרסומות, לרבות מצדדים שלישיים. לא נרשם בתקנון ולא הובהר לתובעת דבר לגבי משלוח דברי פרסומת מכל הסוגים, ולא ניתן לראות באישורה את התקנון "הסכמה מפורשת... בכתב", הנדרשת לפי החוק. דברי הפרסומת שנשלחו למשיבה אינם קשורים לתוכן האתר אליו התחברה ובנסיבות אלה אין שגיאה בולטת בקביעת ביהמ"ש קמא המצדיקה התערבות.